הזיכרון האבוד של סנייפ

להתגנב לגריפינדור זה לא כזה קל אתם יודעים.

זה בכלל לא שניסינו איזה 50 סיסמאות שונות עד שסנייפ צעק "אוף, לעזאזל!!!".

האישה השמנה נעה על ציריה.

סיסמה ממש...

"טווב, תיכנסו, אבל אני מדווחת למקגונגל" היא אמרה ברוע לב. ועוד אומרים שסליתרין הם רעי לב!

נורא נורא...

בחדר המועדון ראינו ילדה שנראתה בערך בגילנו, בשנה החמישית, בוכה, מכווצת אל תוך ברכיה כך שלא ראינו את הפנים שלה. "סוורוס... סוורוס איך יכולת לעשות לי את זה?" היא יללה.

מאוד... אמיץ מצדה. מה אני אגיד לכם. וכמובן שזאת הייתה: תופים... לילי אוואנס. הגורל שונא אותי. התכווצתי בפינת החדר כמה שיכולתי, אבל סנייפ ניגש בעדינות לצד לילי. "אולי הוא היה מתוסכל כל-כך

באותו רגע, שהוא צעק לעברך את המילה הבלתי נסלחת. אולי זה לא היה בכוונה" היא נגבה את אפה בשרוול שלה. "אולי..." ואז היא הרימה את ראשה וקלטה את סנייפ. "סוורוס?"

"כן. אני הכי מצטער בעולם. הייתי מוכר את כל מה שיקר לי, בשביל לכפר על מה שעשיתי, כמובן חוץ ממך" חיוך קלוש הבזיק על פניה. "היי מה איתי?!" אמרתי בלחש. וכמובן שאף אחד לא שמע אותי. גלגלתי עיניים. לילי נשמה

עמוק. "אני..." סנייפ הזדקף כאילו עשו לו ישור גב. "חצי סולחת לך" החיוך של סנייפ לא הגיע לאוזניים שלו. הוא הגיע לקצה השער שלו. "באמת?! את מלכה לילי!!" חיוך הבזיק על פניה. חיוך אמיתי.

"אני כבר יודעת את זה" עכשיו הוא קרן. רציני. קרן. "טוב, כדאי שתלך לפני שמקגונגל-" אוי. אוי וי זמיר. "מקגונגל מה?" אמר קול שנשמע דומה במידה מפתיעה- לקולה של הפרופסור מקגונגל.

הפרופסור מקגונגל עמדה שם, בחלוק בית אדום, ולידה- ג'יימס פוטר.

 "אתה!" ג'יימס הצביע על סנייפ, ובחסות ההמולה ניסיתי להתגנב משם- "אדון רייס!" קפאתי במקומי. "אתה לא הולך לשום מקום!" נאנחתי. "מה שניכם עושים כאן- בחדר המועדון של גריפינדור, בשעה 22:30???!!!" 

"רגע, פרופסור" אמר סנייפ בחיוך בוטח. "אין גם הורדת נקודות בית על הלשנה?" ( פרופסור מקגונגל זה ארוך לי מדי אז ברשותכם אני אקרא לה פרו) הפרו בחנה אותו בצמצום עיניים "יש" היא אמרה. "אז מי אמר לך שאנחנו פה?"

סנייפ שאל, ביותר מידי תעוזה. "ג'יימס. מי אמר לך את זה?" היא שאלה את אויבו של חברי הותיק. הוא צמצם עיניים בשנאה עזה. "האשה השמנה." הוא אמר וחרק שיניים.  " אני רואה שאתם צריכים להדק את הקשר בינכם,

ולכן ארבעתכם תבלו בעונש, ביער האסור-" "יש!" לחש ג'יימס "ובגלל שבעונש הקודם היה לכם נחמד וכיף עם האגריד, הטיול יהיה עם פילץ" ארבעתינו השתנקנו " פרופסור, הוא יהרוג אותנו!!!" הפרופסור הגיבה ביחסית איפוק

"העונש הוא לא היער האסור, הוא פילץ"

                                                                                                                                                                                                             המשך יבוא...

בבקשה 3 תגובות ואני ממשיכה את הפרק🤭

הפרק הקודם