כששאול ושמש נפגשים., שרשור סולואנג'לו

[בסוף גם אני יהיה דוסה]

"זה נראה כמו נחש מת." קבע ניקו כשויל הוציא את המכשיר.

[איימי בוס]

"זה סטטוסקופ, ואני צריך שתוריד את החולצה כדי שאוכל לבדוק אותך" וויל הרכיב את הסטטוסקופ על אוזניו וחיכה.

[בסוף גם אני יהיה דוסה]

ניקו בהה בו "אמ..." הוא חשב אך להתחמק מויל אבל בסוף התיאש ועשה כרצונו של ויל

[איימי בוס]

וויל ניסה להתרכז, למרות שהיה רזה ניקו היה דיי שרירי.
הוא הניח את הסטטוסקופ על חזהו והקשיב לדפיקות הלב שלו ידו זזה באיטיות על ניקו.
"טוב זה בסדר אבל אני חייב לגעת לך ביד כדי לדעת מה הרמה של האנרגיה שלך" וויל פחד שניקו יסרב אבל הביט בו בנחישות.

[בסוף גם אני יהיה דוסה]

ניקו התבייש מויל אבל ניסה לא להסמיק או להגיד שזה מטריד.
"אה..בסדר, נראלי." אמר ניקו ולא הצליח והסמיק את חייו הוא נראה כמו עגבניה.
הוא הסתכל על ויל וראה שהוא מחייך מזווית הפה כשהו מסתכל על הפנים שלו

[איימי בוס]

וויל חייך ותפס בידו של ניקו,
'למה אני מזיע פתאום 'חשב לעצמו.
הוא נשם נשימה עמוקה וסגר את עיניו.

[בסוף גם אני יהיה דוסה]

ניקו הרגיש את ידו המזיע של ויל וחשב זה בטח אני לא הוא אולי בגלל הקרינה בחדר או משהו כזה
הוא הסתכל על ויל וראה שהוא עצם את עיניו הוא לא הבין מה ויל עושה אבל הוא עצם גם את עיניו זורם איתו.

[איימי בוס]

וויל החל להרגיש לאט לאט את ניקו, האפלה הלכה וגברה וויל החל להתנשם, לבסו לא עמד בלחץ ועזב את ידו של ניקו.
"איך אתה עדיין על הרגליים?" התפלא וויל.
"המאמץ הקטן ביותר יהרוג אותך, שב כאן אני אביא לך קצת נקטר, אתה חייב לנוח" וויל הביט בו בדאגה.
"אני יודע שאמרתי שזאת רק בדיקה, אבל אני מתחנן, רק ללילה אחד, אני אבדוק אותך מחר בבוקר, עד אז תרגיש טוב, בבקשה?" וויל הביט בו, ידו עדין נחה על ידו של ניקו.

[בסוף גם אני יהיה דוסה]

ניקו הסתכל על ויל במבט אדיש אבל בלב הוא הרגיש טוב חם כזה משהו שהוא חושב שנקראה אהבה.
הוא חשב "רק אחד! לא יותר" הוא אמר החוסר רצון לויל שהשביעית רצון שלו התפשתה בכל החדר

[איימי בוס]

וויל חייך, רוקד בליבו על הניצחון הקטן.
"עכשיו תשכב אני מביא לך נקטר" וויל חייך ועזב את ידו של ניקו בליטוף קטן.
הוא הלך לחדר האחורי ורק אז הרגיש את פעימות ליבו המהירות.
'לא זה לא יכול להיות' הוא הכחיש במוחו את מה שידע בליבו מאז שראה את ניקו לראשונה.

[בסוף גם אני יהיה דוסה]

ויל הלך וניקו מיד הזדקף במיטתו, דפיקות הלב שלו פעמו.

[איימי בוס]

וויל חזר עם כוס מזכוכית מלאה בנקטר.
הוא ניגש למיטה של ניקו והגיש לו את הכוס.

[בסוף גם אני יהיה דוסה]

ניקו שתה את הכוס בחוסר רצון ופתאום הוא הרגיש חזק יותר
בריא יותר.
הוא סיים להגיש את הכוס לויל

[איימי בוס]

"אוקי, עכשיו תשכב", וויל הניח יד על חזהו של ניקו והשעין אותו לאחור על המיטה.
"אני אביא לך שמיכה" וויל לא רצה להוריד את ידו אבל ניתק אותה בכח.
הוא הלך לארון השירות כשהוא מסמיק עד שורשי שערותיו.

[בסוף גם אני יהיה דוסה]

ליבו של ניקו קפץ שויל הרפה מגופו הוא בקושי הצליח לנשום.
הוא עקב אחרי ויל במבטו