שרשור, לי ולנעמי

שם: סקייר ספקטרו
מין: נקבה ואלפית
גיל: עוד מעט 17
אופי: סקייר היא חמומת מוח ולוחמנית ברמה לא יתוארת, היא לומדת גם אומנויות לחימה משולבות ומצטיינת בזה, היא חברה טובה ועוזרת, היא תעשה הכל למען הצדק גם אם זה כרוך בתוקפנות
מראה: לסקייר יש שיער שחור שתמיד משוך לאחור בקוקו הדוק,
יש לה מבנה פנים עגלגל וגוף קצת מלא, יש לה שפתיים קטנות וורדרדות ועיינים גדולות בצבע חום דבש מוקפות בריסים, היא חיוורת מאוד ונמוכה.
רקע: סקייר מתמחת בתחום האש ולכן הייתה בקטטות רבות למען אי אפליית יסוד האש, היא נולדה למשפחה בינונית שיש לה שורשים דרקוניים אבל ברובה הם אלפים, יש לה רק את אמא שלה את אחותה הקטנה ואחיה הגדול, אבל הם מסתדרים די טוב, לסקייר יש בעיות במציאת חברים בגלל האופי הלוחמני שלה ולעיתים היא אף פוגעת בעצמה כדי להראות לעצמה לקח, סקייר אוהבת את משפחתה (אבל לא מסתדרת כל כך עם אחיה ואחותה תכלס כמו רוב האנשים.
סטטוס חברתי: פנויה
אביזרים חיות מחמד וכו: יש לה פניקס בתור חית מחמד
ותליון אש.
תחביב: אומניות לחימה
דברים ששכחתי: כלום
עוד דברים: מקווה שיהיה כיף

שם: ג'קי
מין: נקבה
גיל: 16 וחצי
אופי: חכמה, נדיבה, חברה טובה
מראה (אפשר בתמונה): עיניים כחולות כמו ים, שיער בלונדיני חלק קארה, גבוהה.
רקע: חצי אלפית, כמו כל משפחתה,
סטטוס חברתי: לא ממש מקובלת אבל גם לא ממש דחויה
פריטי בונוס (שרביט, חיית מחמד וכו'): כובע שמחזק את כוחותיה
תחביב: שחיה
משהו ששכחתי:
הערות/הארות/הצעות:

יאללה מתחילים דרך אגב יש סיכוי שנקבל עוד מישהו
[/U]

אני מתעוררת בבוקר למשמע קולותיה של אימי קוראת לי להתעורר כי אני אאחר, לוקח לי קצת זמן אבל כשאני מתעוררת אני אורזת את התיק מתארגנת לוקחת ארוחת בוקר חפוזה ויוצאת לדרך.

"ג'קי! תקומי! תקומי כבר!" אני שומעת את קולה של אמי כאילו מעולם אחר, אך מתעלמת ממנו.
אני רואה בזווית עיני את אימי נכנסת לחדר. "ג'קי! תפסיקי לקרוא!" שמתי את הספר שקראתי ועוד המון כאלה בתיק, ויצאתי מהבית, לא שוכחת להביא אוכל.

בדרך לבית ספר אני רואה חבורת פיות קטנטנות , כנראה הפיות החליטו שהן צריכות לדבר איתי אז הן פנו אלי ומנהיגת החבורה פשוט התחילה לברבר ולברבר לא הקשבתי עד שהיא אמרה שילדה כמוני צריכה להיזהר, "מה זאת אומרת" שאלתי והיא הסבירה בקול איטי ופשוט (היא על בטוח לעגה עלי אבל התעלמתי) שהמורים מאוד קפדנים ועל כל אלימות קטנה הם יתנו עונש, לרגע פחדתי אבל היא המשיכה לדבר, "אני פשוט לא מבינה למה קיבלו אותך לבית ספר כי אחרי הכל כבר התמחת באש וכולם יודעים כמה חמומת מוח את" החברות שלה ציחקקו ואני פשוט הפנתי אליהן את גבי והתעלמתי מהן (למרות שנורא רציתי להחטיף לה אגרוף באף)

יצאתי מהבית, והחלטתי שאין לי כוח ללכת, אז פשוט ניסיתי להרגיש את האוויר כדי שירים אותי. ואכן הצליח לי, וזה טוב כי ראיתי חבורת פיות שכנראה גם באות לבית הספר, ואין לי כוח לפדיחות על היום הראשון.

כשהגעתי לבית ספר חטפתי שוק!
הוא היה יפיפיה, בקירות הציגו תמונות של בנות ים יפיפיות וגיבורים חסונים הקשתות היו עשויות מזהב ומקושטות באבן החן של כל אחד מהיוסודות, היו שם אבני אודם ליסוד האש, אבני ספיר ליסוד המים, ברקת ליסוד האדמה ויהלום ליסוד האוויר.
פתאום הכתה בי ההבנה שכנראה אני היחידה שהתמחתה ביסוד, בדיוק שהתחלתי להרגיש גאווה מישהו ניתקל בי כמעט באתי להזהיר אותו אך כאשר הסתובבתי מצאתי ילדה ביישנית שהייתה נבוכה כמוני והכי בולט בה היו עיניה הכחולות הבולטות


היי מי שרוצה להשתתף שישלח ינשוף לי או לחנונית גאה ועדיף שתיהיה לו דמות של בן

נכנסתי לבית הספר, שהיה ממש יפה. אבל אז התחלתי לפחד. מה עם כל שאר התלמידים? אולי הם התמחו ביסודות הרבה יותר זמן ממני? הרי אני בקושי התחלתי! ואז ראיתי עוד תלמידה, אלפית, שגם כן הסתכלה מסביב. כנראה גם היא חדשה פה. התביישתי מעט מפניה. היא נראתה ממש חזקה. והיה לה המון ביטחון עצמי...

באותו הרגע החלטתי שהיא תיהיה החברה שלי,
ניגשתי אליה בביטחון ואמרתי לה " היי אני סקייר תלמידה שנה ראשונה ומתמחה ביסוד האש" ומבלי שהיא הספיקה להגיב שאלתי אותה "גם את מתמחת ביסוד" אני חושבת שאולי טיפה הגזמתי כי תמיד אמא אומרת לי לו ליהיות יותר מדי אגרסיבית, אבל אני לא בטוחה שהפעם הגזמתי,
האמתי הילדה הייתה ממש יפה ולא הייתי מופתעת אם ישבצו אותה ביסוד מים, אבל בוא נראה, מקווה שהיא תיהיה נחמדה.

הילדה הזאת ניגשה אלי. בהתחלה מעט פחדתי,אבל אז נרגעתי. לא צריך לפחד משום דבר! פתחתי את פי להגיד שלום אבל אז היא אמרה " היי אני סקייר תלמידה שנה ראשונה ומתמחה ביסוד האש גם את מתמחת ביסוד?" אמרה בביטחון. טוב, אולי היא תוכל ללמד אותי איך מקבלים ביטחון עצמי כזה... "אני ג'קי, גם שנה ראשונה, ואני מתמחית ביסוד המים.

אין אני צדקתי, זה היה ברור שהיא יסוד מים זה היה חרוט לה על המצח, טבל תעזבו את זה, כל עוד אנחנו חברות אז עם הכוח שלי והחוכמה שלה יש סיכוי שנכיר עוד חברים!
האמתי אולי היא טיפה יותר מדי חנונית בשבילי (גם אני קצת חנונית אבל היא ברמה מפחידה)
טובבב
אז כרגע אני אנסה יותר להכיר אותה ולא ישר לשפוט אותה.
אז אמרתי הפחות התלהבות הפעם "תקשיבי אני אבדוק אם את מתאימה לי ואם לא אז קפוט סבבה" נראה לי הגזמתי אבל אני לא רוצה להשאיר רושם של רכיכה

תקשיבי אני אבדוק אם את מתאימה לי ואם לא אז קפוט סבבה" אמרה לי סקיר בפחות התלהבות. " מה את כאילו עושה סלקציה לחברות שלך?" שאלתי בגועל

היא פתאום תופסת בטחון ואוחרת " מה את כאילו עושה סלקציה לחברות שלך?" נעלבתי ואמרתי לה " אם את לא רוצה אז לא צריך אני פשוט לא יכולה ישר להכריז עליך בתור החברה הכי טובה שלי"
ואז הוספתי " הם מתקדמים בלעדנו למעונות בואי מהר!"

"טוב. בואי. לפחות אני מכירה פה כבר מישהי..." מלמלתי לעצמי " טטוב בואי ננסה להתיידד?" שאלתי אותה