הסרטים|דיון

שלום לכולם כולנו באנו לדון על הסרטים ולהגיד את דעתנו עליהן אני אישית אוהבת אותם מאוד ואני רוצה לדעת מה דעתכם והשאלות לדיון:
1.מה לדעתכם יותר טוב הסרטים או הספרים?
2.אתם אוהבים את הסרטים?
3.היה אפשר לשפר משהו? אם כן מה? אם לא למה?
4.האם הספרים הספיקו או שהסרטים נחוצים
5.יש הרבה שחקנים בסרטים והרבה דמויות בספר מה אתם חושבים שיש יותר דמויות בספרים או בסרטים?
מקווה שתכתבו את דעתכם

1הספרים
2כן
3כן
4הסרטים נחוצים
5בספרים

1) הספרים
2)כן
3)כן כי לא היה מלא קטעים בסרטים שהיה בספרים
4)ברור שגם הסרטים נחוצים
5)בספרים חלק מהדמויות לא שיש בספר לא עשו בסרט

3. להוסיף משחקי קווידיץ'. באליפות העולם בסרט 4
- היה רק טיסה של ויקטור קרום בהתחלה וזהו!!!
אני ממש התבאסתי

הספרים יותר טובים, יש הרבה קטעים בסרטים שאי אפשר להבין לגמרי מה קורה שם בלי לקרוא את הספרים.
חלק מהסרטים הם מאוד טובים, אבל שלושת הראשונים לא מוצלחים במיוחד, עליהם היה אפשר לוותר.
היה ניתן לשפר בסרטים את הלבוש, לדוגמא בסרט שלוש, הם אמורים ללבוש את הגלימות של הוגוורטס כל הזמן על פי הסרטים, לא להסתובב כרצונם.
הסרט היחיד שבאמת הוסיף משהו היה סרט 7.
דמויות בספרים, בקלות.

הספרים

כן

לא יודע

הסרטים הם בונוס מוצלח

בספרים יש יותר

1. יש חלקים שזה ויש חלקים שזה
2. כןן
3. מושלם
4. גם וגם! ברור שצריך גם סרטים!
5. בספרים.

1.מה לדעתכם יותר טוב הסרטים או הספרים?סרטים
2.אתם אוהבים את הסרטים?מאוד
3.היה אפשר לשפר משהו? אם כן מה? אם לא למה?לא כי הם מושלמים
4.האם הספרים הספיקו או שהסרטים נחוצים? הסרטים מואד נחוצים
5.יש הרבה שחקנים בסרטים והרבה דמויות בספר מה אתם חושבים שיש יותר דמויות בספרים או בסרטים? בסרטים

1. מבחינתי זה בא ביחד
2. כן מאוד
3. לא יודעת
4. הסרטים הוסיפו המוןןןןן
5.בסרטים יש יותר. כי בסרטים רואים את כל התלמידים של הגוורטס ובסמטת דיאגון עוברים מלא אנשים וכו'... אבל בספרים לא כתוב את כל האנשים האלה

שלום לכולם, ברצוני לענות על שאלה שלוש:
היה אפשר לשפר משהו בסרטים? אם כן מה? אם לא למה?
לדעתי יש איזו בעיה בסרט השביעי שכמובן מבוסס על הספר אבל יותר הרגשתי את הבעיה הזאת בסרט.
הנקודה הזאת עלתה לי במלחמה הנוכחית(מלחמת חרבות ברזל).
בסרט השביעי הארי וחבריו נמצאים במלחמה ומשהו הפריע לי שם.
אני היום חי במלחמה ורוב הזמן אני בן אדם שמח, אני לא חושב כל הזמן על זה שאני במלחמה ולכן אני אהיה כל היום עצוב, מה שנראה לי חוץ מזה כדבר שלא נכון לעשות בהתחשב בזה שאם אני אהיה עצוב כל הזמן אז האויבים שלנו ניצחו אותנו לא רק בכמות ההרוגים אלא גם בהורדת המורל הכללי.
לעומת זאת בסרט של הארי פוטר אנשים לא שמחים. יש פעמיים שאנשים מהטובים צוחקים וזה פרד וג'ורג', כשלג'ורג' נפלה האוזן והוא שוכב על הספה בסלון, ומקגונגל כשהיא קוראת לפסלים לקום לתחייה.
בשני המקרים זה לא נקרא "צחוקים".
במקרה הראשון כי זה פרד וג'ורג' והם אנשים שאוהבים לעשות בדיחות כל הזמן אז זה לא מיוחד שהם יצחקו ובמקרה השני דווקא זה טוב שמקוגנגל צחקה אבל גברת מולי מסתכלת עליה במבט מתמיה, כאילו: "זה ממש מוזר מה שעשית עכשיו..."
יש לעומת זאת דווקא אנשים אחרים שצוחקים בסרט וזה וולדמורט ובלטריקס.
כאן בדיוק הבעיה - אם הרעים צוחקים והטובים לא, אז גם אם הארי בסוף ניצח את וולדמורט אין פה ניצחון של המורל אלא רק ניצחון טכני(עוד טעות לדעתי - למה אף אחד לא שמח אחרי מפלת וולדמורט בסרט?).
ח'ברה, במלחמה מותר להיות שמחים, ככה לפי דעתי...
אשמח לתגובות:)

1.הספרים. אבל לא בפער כי גם הסרטים ממש טובים
2.ברור
3.כן
4.הסרטים נחוצים
5.בסרטים. כי נניח כל הילדים בהוגוורטס בסרט רואים אותם אבל בספר לא כותבים ילד ילד

חייבת להגיד שאני לא מסכימה בכלל
שני הסרטים האחרונים מציגים בצורה מאוד טובה לדעתי את החוויה של מלחמה - לא את החוויה שלך, שיושב בבית וכנראה רחוק מקו העימות, אלא את החוויה של חיילים בחזית. אפקטיבית זה מה שהארי, רון והרמיוני הופכים להיות - הם כוח חלוץ במלחמה מול וולדמורט, רוב הזמן הם נמצאים במקומות מסתור או מנסים להשיג מודיעין או תוקפים בעומק שטח האויב, ברור שהם לא במצב רוח מרומם, וברור שאין הרבה צחוקים. צחוקים, כיף, אווירה טובה - כל אלה הם נחלת העורף (ובהרבה מובנים, לצאת לבלות בזמן מלחמה זאת פריווילגיה) ויש שיגידו התפקיד של העורף.
זה שהדמויות בהארי פוטר עצובות כשיש מלחמה זה נורמלי לזמני מלחמה - במיוחד אם אתה נלחם בה בעצמך, או אם אתה מכיר אישית מישהו שנלחם, או אם אתה מכיר אישית מישהו שהוא לא לוחם אבל כן קורבן (אצל הארי אלה החברים שלו שחזרו להוגוורטס בשנה השביעית, אצלנו בארץ אלה החטופים)
ושמחה בחזית נראית אחרת משמחה בעורף - בעורף אתה בטוח, ולכן ברים ומסעדות יכולים להיות פתוחים, אפשר לערוך מסיבות והופעות, אפשר להיפגש עם החברים ולהסתובב בעיר כל יום. בחזית אתה מוגבל במה זמין לך ומה פרקטי לעשות (מן הסתם מסיבה, מוזיקה חזקה, אלכוהול וכו' הם לא אופציה) אז אתה מוצא דרכים אחרות לשמוח - למשל, בסרט השביעי יש סצנה מקסימה שבה, אחרי שרון עוזב, הארי והרמיוני פשוט מדליקים את הרדיו ורוקדים. הם צוחקים, מוצאים רגע מפלט ונחת. וגם כשבסרט השמיני מקגונגל ונוויל(?) הולכים במסדרון והשיחה הטקטית שלהם הופכת ל"קאבום?" "כן, מר לוגנבוטום, קאבום" זה הומור חזית!
לגבי פרד וג'ורג' זה דווקא סופר חשוב שהם ממשיכים לצחוק, הם הופכים בהרבה מובנים לעוגן של נורמליות בזמנים שהם הכל חוץ מנורמליים. הצחוק של בלטריקס וולדמורט לעומת זאת, עוד מהסרטים הקודמים מזוהה עם השיגעון שלהם - ככה שכשהם צוחקים זה לא מרגיש כאילו ידם על העליונה אלא כמו עוד רגע של "אוי ואבוי, הרעים האלה".
והניצחון של הארי הוא חד משמעית ניצחון מוחלט, מעל לכל ספק! זה הכי טבעי שתוך כדי המלחמה המורל יהיה מעורער ושהאוכלוסיה הכללית תתאושש רק אחרי שהמלחמה נגמרת (תסתכל למשל על צרפת במלחמת העולם השנייה - תוך כדי הכיבוש הנאצי הצרפתים היו עסוקים במלחמה ברחובות שלהם, קודם גלויה ואז מחתרתית, ורק בסוף המלחמה הצרפתים התחילו ממש לחגוג ולשמוח. בגלל האופי המחתרתי של המלחמה של הארי והחברים ההשוואה נראית לי יותר במקום מאשר ההשוואה לחרבות ברזל, אלא אם אתה רוצה להשוות את הארי לתושבי עזה שמתנגדים לחמאס)
אגב, גם בספר הדמויות לא חוגגות את הניצחון על וולדמורט מיד אחרי שהמלחמה נגמרת. תמיד הפריע לי שהפרק האחרון נגמר בזה שכולם לוקחים רגע את הנשימה הראשונה של "זהו, זה נגמר" ובמקום לראות את הדמויות חובשות את הפצעים ויוצאות לחגיגה הראשונה אנחנו מדלגים על "היום שאחרי" (שהוא בעיניי החלק הכי מעניין) וקופצים 19 שנה קדימה, שזה המון! זה יותר מהגיל של הדמויות כשהמלחמה נגמרת! מה אכפת לי מהארי בן 36 ומהילד שלו שאני לא מכירה, אני רואה לראות את הארי חוגג יום הולדת 18 חודשיים-שלושה אחרי שהמלחמה נגמרה בניצחון והוא מעכל שאף אחד לא רוצה לצוד ולהרוג אותו יותר.

1. ברור שהספרים!
2. הם טובים אבל ביחס לספרים ממש לא
3. הדמויות בסרטים קצת שונות לדוג' התאומים לדעתי היה אפשר להכניס יותר קטעים שלהם.
4. הספרים הספיקו.
5. בספרים ברור!

הבנתי מה את אומרת. לא יודע, חברים שלי נלחמו בחזית והם סיפרו שהם צחקו שם מדברים ומצאו פורקן, דווקא זה המקום לשבת ולצחוק עם אנשים כשהכול נראה קודר מסביב.
ודווקא בספר מיד אחרי שהארי הרג את וולדמורט האולם פרץ בתשואות בניגוד לסרט שמיד אחרי שהוא הרג אותו הארי ורון והרמיוני דיברו ועדיין לא היה להם שום חיוך על הפנים.
זה מאוד מורגש בסרט שהארי, רון והרמיוני כל הזמן רציניים. לא חושב שזה צריך להיות ככה במלחמה אבל זכותך לחלוק עלי
אבל שכחתי את השיחה בין מקונגל לנוויל בזה אין ספק.
יותר דיברתי על הארי, רון והרמיוני

1.מה לדעתכם יותר טוב הסרטים או הספרים? הספרים. בבירור
2.אתם אוהבים את הסרטים? כן. אבל פחות מהספרים
3.היה אפשר לשפר משהו? אם כן מה? אם לא למה? לעשות את זה יותר דומה למקור
4.האם הספרים הספיקו או שהסרטים נחוצים: כל אחד מה שהוא אוהב, לי קצת הרס את הדמיון
5.יש הרבה שחקנים בסרטים והרבה דמויות בספר מה אתם חושבים שיש יותר דמויות בספרים או בסרטים? ברור שבספרים. כל האנשים שרק מוזכרים בתור אלו שכתבו איזה ספר או משהו (אדלברט רוח, מירנדה גוזלי, לחיימוס בוראז' ועוד המון בסגנון)
מקווה שתכתבו את דעתכם