האתר והפורומים  ·   מדיה  ·   הספרים  ·   הדמויות  ·   הסרטים  ·   השחקנים  ·   שונות

ברוך הבא, אורח ( התחבר | הירשם )

0 חרמשים
פורומיםפאנפיקיםHPlanetהאנציקלופדיהמערכת הדו-קרבהוגסמיד

מממנים


 
הגב לנושא זה פרסם נושא חדש פרסם סקר

 משחק עם סכינים|וריאן, בני הנפילים
פורסם ב: Sep 14 2024, 12:05 PM
צטט הודעה




A Cat With A Hat In A Hat
**************

פרטי משתמש
קבוצה: סלית'רין
הודעות: 53830
חרמשים: 18717
מגדר:male
משתמש מספר: 62302
חפצי המשתמש: צפה
תאריך הצטרפות: 05.05.2017


לכבוד יום ההולדת של קיילב כולם להגיד מזל טוב לקיילב D:
פאן פאקט רציתי להשתמש בשם של דרקולה אבל אז קלטתי שהוא נוצר רק בסוף המאה ה19 והסיפור הזה קורה בתחילת המאה ה19 אז נאלצתי לצוד ערפדים באינטרנט עד שמצאתי שם אחר D:
תאהבו את הארוולט הם מושלמים יחד

---

שם הפאנפיק: משחק עם סכינים
שם הכותב: וריאן
דירוג: PG
שיפ: הארוולט אבל הם פלטוני D:
ז'אנר: איו...?
ויתור זכויות: קסנדרה קלייר

---

הארו ישב על הרצפה בחדר הנשק של המכון ופרק את ההזמנה האחרונה שציידי הצללים הזמינו. הוא היה אמור לסדר את כל הלהבים במקום הנכון, אבל למעשה הוא פשוט נופף בהם על האוויר, מעמיד פנים שהוא נלחם מול ערפדים ואנשי זאב או אפילו מכשפים.
להגנתו יאמר שהוא אף פעם לא היה טוב בעבודה שלו.
הוא בדיוק נופף בסכין קצרה כשהדלת נפתחה מאחוריו.
״תן לי לנחש,״ הוא שמע קול מוכר אומר, ״אתה באמצע מרדף סוער אחרי מכשף סורר.״
״למען האמת, אני בדיוק הכנעתי איש זאב מתפרע בעזרת סכין כסף,״ ענה הארו בגאווה, והסתובב להביט בוולט, שנשען על הדלת וכנראה היה יכול להראות מאוד משועמם אלמלא החיוך הקטן שעל שפתיו. ״אני לא מאמין שאתה עדיין לא יודע את הדרך לספרייה.״ הוא הוסיף ואמר. ״אם זה ימשיך ככה, אני עוד אתחיל לחשוב שאתה הולך לאיבוד בכוונה בשביל למצוא אותי.״
״בחיים לא,״ אמר וולט בקול חסר הטעמה. ״אבל אני אשמח אם תוכל להוביל אותי לספרייה.״
הארו גלגל את עיניו והניח את הסכין חזרה בתוך הקופסה. בכל מקרה אף אחד לא ציפה ממנו באמת לסדר את הלהבים האלו, נכון?
הוא הוביל את צייד הצללים במסדרונות המכון עד שהם נעצרו מול הדלת הגדולה של הספרייה. ״אני חייב להזהיר אותך לפני שאנחנו נכנסים,״ אמר הארו כשהוא תפס את הידית, ״לא הזמנו ספרים חדשים בזמן האחרון, אז כנראה לא תמצא כאן שום דבר חדש לקרוא.״
וולט העיף בו מבט מתנשא בזמן שעקף אותו ונכנס לתוך הספרייה. ״מה הטעם בלקרוא ספר רק פעם אחת?״
זה היה הגיון שלא היה אפשר להתווכח איתו.
״ההורים שלך באמת בסדר עם זה שאתה רק קורא ספרים כל היום?״ שאל הארו במקום. הוא היה חייב להודות שעד כמה שהוא אהב את וולט, הוא תמיד היה נראה לו מוזר. כשהוא דמיין צייד שדים הוא דמיין לוחם מגניב ומיומן, לא גבר צעיר שכבר הספיק לקרוא את כל הספרים בספרייה - שהייתה די גדולה, חשב לעצמו הארו. החדר היחיד במכון שהיה גדול יותר היה חדר האימונים.
״לא ממש אכפת להם, כל עוד אני עדיין משלים אימונים בסיסיים.״ וולט משך בכתפיו. ״למעשה, אני חושב שאכפת להם יותר מהעובדה שג׳יין כן נלחמת בשדים.״
הארו נחר בבוז. ״אני לא מבין אתכם, ציידי הצללים. העיקר שהשד מת, לא? מה זה משנה אם מי שהרג אותו לבש מכנסיים או שמלה?״
״הבנות גם לובשות מכנסיים כשהן יוצאות להילחם בשדים,״ ציין צייד הצללים בקול ענייני.
״כן, וולט. אני יודע.״
״ומה איתך?״ שאל וולט, ועיניו הכחולות ננעצו בו בעניין. ״חשבת פעם על להפוך לצייד צללים?״
הארו פלט צחוק קצר. ״כן, בטח. אני כבר מבוגר מדי בשביל גביע התמותה.״
״לא בהכרח.״ הוא התעקש. ״ואתה גם תהיה צייד צללים ממש טוב - טוב יותר ממני, בכל מקרה.״
״וואו, איזה רף גבוה.״ מלמל הארו. ״בכל מקרה, אני לא צריך סימנים בשביל לדעת איך להשתמש בחרב או לירות באקדח.״
״רק שאקדח לא יפגע בשד,״ הזכיר לו וולט.
״אולי לא בשד, אבל תהיה בטוח שהכדור שלי יפגע בלב של ערפד מרושע לפני שהוא אפילו יספיק להגיד ׳לורד רות׳בן׳.״
״למה שערפד מרושע יגיד ׳לורד רות׳בן׳?״
הארו חייך. ״בדיוק.״
וולט גלגל את עיניו. ״נו באמת, אתה לא יכול להיות רציני אפילו פעם אחת?״
״אבל אני כן רציני.״ הוא התעקש. ״אני נלחם מספיק טוב כבר עכשיו, ובלי להעליב, כנראה גם טיפלתי ביותר שוכני תחתיות סוררים ממך. אני לא צריך רונות בשביל להיות טוב מספיק - למרות שלפי איך שזה נראה, לא כולם חושבים כמוני.״ הוא נעצר לרגע, כששם לב שהתפרץ בכעס על וולט שרק שאל שאלה תמימה. הארו כחכח בגרון. ״חוץ מזה, אם אני אהפוך לצייד צללים, איפה עוד יהיה אפשר למצוא משרת שכל כך טוב בלא לעשות את העבודה שלו?״ הוא הוסיף, בניסיון להקליל את האווירה.
אבל נראה שזה לא עבד. וולט רק עמד ובהה בחברו בעיניים פעורות. זה הרגיש כאילו עבר נצח לפני שהוא הצליח לדבר סוף סוף. ״אני מצטער. אתה צודק. לא התכוונתי לרמוז שאתה פחות טוב בגלל שאתה סתמי.״
הארו נשם עמוק. ״זה בסדר. אני לא כועס.״
כמובן, זאת לא באמת הייתה הסיבה שהוא לא רצה לשתות מגביע התמותה. או לפחות, לא כל הסיבה. הוא לא התכוון לספר לוולט שהוא חשב כמעט כל יום על להפוך לצייד צללים. כמה הוא קינא בכל לוחמי העילית שחיו סביבו - אפילו בסת׳ הקטן, שהסתכל על הארו בהערצה - על כך שהם אפילו לא צריכים להתאמץ, על כך שהם נולדו עם כישרון הלחימה הזה שהוא כל כך העריץ. על כך שהם זכו להגן על כל העולם משדים, ממש כמו הגיבורים בסיפורי האגדות שההורים שלו סיפרו לו כשהוא היה קטן, אפילו אם אף אחד לא הודה להם אחר כך.
הם היו כל מה שהארו אי פעם רצה להיות.
אבל המחשבה שהוא יהפוך להיות אחד מהם. המחשבה שהוא יצטרך לסמן את עצמו ברונות וללכת להילחם בשד, עם העיניים החלולות והכנפיים החדות והחיוכים שהיו יכולים להגיע רק מהסיוטים הכי גדולים שלו - אפילו רק המחשבה על כך גרמה לו להשתתק בפחד.
הוא היה פחדן. פחדן וחלש, בכלל לא החומר שממנו עשויים ציידי צללים.
״היי, רוצה להראות לי כמה השתפרת עם האקדח מאז הפעם האחרונה?״
הוא התנער ממחשבותיו בהפתעה. וולט הביט בו בציפייה, והארו תהה אם הוא שם לב לשינוי במצב הרוח שלו, או שהוא עדיין הרגיש רע על מה ששאל. מה שזה לא יהיה, הארו לא היה יכול שלא להרגיש אסיר תודה על השינוי בנושא השיחה. ״ברור,״ הוא ענה. ״ומי יודע, אולי אני אוכל גם ללמד אותך איך לירות באקדח.״
חיוך קטן עלה על שפתיו של וולט. ״כן, זה לא עומד לקרות.״
הארו לא היה יכול שלא לחייך גם הוא. ״יום יבוא וזה יקרה, חבר. יום יבוא וזה יקרה.״


--------------------
my name is not Ian but ok
he/him
Zenless Zone Zero|Genshin Impact|OMORI|Your Turn To Die|Project Sekai


User Posted Image


"Magic isn't just a performance art, it's also a way of thinking. Many things in this world seem simple at first glance but play host to all sorts of secrets if you look deeper."

---------
הארי פוטר - Hportal.co.il
Top
פורסם ב: Sep 15 2024, 22:03 PM
צטט הודעה




קוסם מתחיל
****

פרטי משתמש
קבוצה: הפלפאף
הודעות: 1707
חרמשים: 5766
מגדר:male
משתמש מספר: 86561
חפצי המשתמש: צפה
תאריך הצטרפות: 04.02.2024


מושלם!
אני מאוהב בקטע הזה.
בכללי מת על ציידי צללים וכל מה שקשור בהם.
אתה כותב מהמם
רק מילה אחת:
עוד !
בעצם עוד אחת:
ומהר!


--------------------
-- ג'ייק -- אתה/הוא -- חנון-- מוזיקה ומתמטיקה זה החיים! --
תעריכו את האנשים שסביבכם
כי אף פעם לא שמים לב כמה אנשים חשובים לנו עד שהם הולכים.


---------
הארי פוטר - Hportal.co.il
Top
פורסם ב: Sep 27 2024, 11:47 AM
צטט הודעה




Idiots. I'm surrounded by idiots
******

פרטי משתמש
קבוצה: הפלפאף
הודעות: 8423
חרמשים: 5703
מגדר:
משתמש מספר: 70658
חפצי המשתמש: צפה
תאריך הצטרפות: 03.10.2019


הארוולטטטטט השיפ הלא שיפ האהוב עליי.
אני ממש ממש ממש אוהב לקרוא את הדינמיקה שלהם אחד עם השני. כי אכפת להם אחד מהשני בצורה עמוקה אבל הם עדיין יורדים אחד על השני ומתנהגים בקלילות ובלעג ובהומור אחד על השני ולא תמיד רציניים, וזה ממש כיף. גם בעיקר תורמת לזה העובדה שהם לא רומנטיים. אפלטוני איכשהו תמיד נוגע בלב שלי עמוק יותר.
וזו אגב המתנה הכי טובה שאי פעם קיבלתי אז תודה תודה תודה ><

QUOTE
אבל למעשה הוא פשוט נופף בהם על האוויר, מעמיד פנים שהוא נלחם מול ערפדים ואנשי זאב או אפילו מכשפים.

אני מדמיין אותו ככה וזו נשמעת כמו תמונה נפשית כל כך חמודה D:
אני כן מקווה אבל שהערפדים ואנשי הזאב והאפילו מכשפים שהוא נלחם בהם עשו משהו שמצדיק לחימה בהם חוץ מלהתקיים
QUOTE
״תן לי לנחש,״ הוא שמע קול מוכר אומר

עברת להווה :0
QUOTE
״אם זה ימשיך ככה, אני עוד אתחיל לחשוב שאתה הולך לאיבוד בכוונה בשביל למצוא אותי.״

פלוט טוויסט הוא צודק
QUOTE
״מה הטעם בלקרוא ספר רק פעם אחת?״

הו וולט, אם רק עוד אנשים היו חושבים כמוך העולם היה מקום הרבה יותר טוב. בלי ספרניות חטטניות שמזכירות לי שכבר השאלתי את הספר הזה.
QUOTE
הוא היה חייב להודות שעד כמה שהוא אהב את וולט, הוא תמיד היה נראה לו מוזר. כשהוא דמיין צייד שדים הוא דמיין לוחם מגניב ומיומן, לא גבר צעיר שכבר הספיק לקרוא את כל הספרים בספרייה - שהייתה די גדולה, חשב לעצמו הארו. החדר היחיד במכון שהיה גדול יותר היה חדר האימונים.

הוא אוהב את וולט!!!
וממש אהבתי את איך שהתיאור הזה זרם אז אני שם אותו פה. זה מעולה ><
QUOTE
״למעשה, אני חושב שאכפת להם יותר מהעובדה שג׳יין כן נלחמת בשדים.״

ממש מעניין אותי מה היא בעצמה חושבת על כל הסיטואציה הזו, כי זה בטח ממש מתסכל עבורה :0 אבל אני כן יכול לדמיין שהיא מאוד מרוצה מהחלק של לשבור סטראוטיפים ולהוכיח שהיא מסוגלת לעשות את זה כאישה
פשוט לא מהעובדה שהיא צריכה להוכיח את עצמה מלכתחילה רק כי היא בת.
QUOTE
״הבנות גם לובשות מכנסיים כשהן יוצאות להילחם בשדים,״ ציין צייד הצללים בקול ענייני.

וולט אתה כ"כ קטנוני ואם היית אמיתי הייתי שונא אותך
QUOTE
שאל וולט, ועיניו הכחולות ננעצו בו בעניין.

העיניים הכחולות של וולט!!!
QUOTE
״ואתה גם תהיה צייד צללים ממש טוב - טוב יותר ממני, בכל מקרה.״
״וואו, איזה רף גבוה.״ מלמל הארו.

אאוץ'.
ואני יודע שוולט בטח לא התכוון לזה בנימה הזו אבל עדיין מעניינת אותי העובדה שהוא אמר משהו כל כך מזלזל על עצמו, בעיקר עם העובדה שההורים שלו ואפילו הארו חושבים שהוא מוזר ביחס לציידי צללים, גם אם הארו לא חושב את זה בקטע רע. זה גורם לי לתהות איך וולט מרגיש עם זה שהוא לא משתלב :0
QUOTE
״רק שאקדח לא יפגע בשד,״ הזכיר לו וולט.

וולט אתה כל כך קטנוני ואם היית אמיתי הייתי שונא אותך 2#
QUOTE
״אני נלחם מספיק טוב כבר עכשיו, ובלי להעליב, כנראה גם טיפלתי ביותר שוכני תחתיות סוררים ממך. אני לא צריך רונות בשביל להיות טוב מספיק - למרות שלפי איך שזה נראה, לא כולם חושבים כמוני.״ הוא נעצר לרגע, כששם לב שהתפרץ בכעס על וולט שרק שאל שאלה תמימה. הארו כחכח בגרון. ״חוץ מזה, אם אני אהפוך לצייד צללים, איפה עוד יהיה אפשר למצוא משרת שכל כך טוב בלא לעשות את העבודה שלו?״

הארו :< רואים שהוא מרגיש ממש חזק לגבי הנושא הזה
והוא לא רק משרתתתת למה הוא מתייחס לעצמו ככה. אני יודע שזו בדיחה אבל עדיין למה הוא הרגיש את הצורך לומר את זה כשהוא כבר משפחה בעיניי כולם וכולם משפחה בעיניו :<
זו לא רק עבודה :<
QUOTE
״אני מצטער. אתה צודק. לא התכוונתי לרמוז שאתה פחות טוב בגלל שאתה סתמי.״
הארו נשם עמוק. ״זה בסדר. אני לא כועס.״

וואו הם כ"כ בוגרים
QUOTE
על כך שהם זכו להגן על כל העולם משדים, ממש כמו הגיבורים בסיפורי האגדות שההורים שלו סיפרו לו כשהוא היה קטן,

אוי למה זה מרגיש לי שהארו חושב שההורים שלו יהיו יותר גאים בו מלמעלה אם הוא היה צייד צללים.
QUOTE
אבל המחשבה שהוא יהפוך להיות אחד מהם. המחשבה שהוא יצטרך לסמן את עצמו ברונות וללכת להילחם בשד, עם העיניים החלולות והכנפיים החדות והחיוכים שהיו יכולים להגיע רק מהסיוטים הכי גדולים שלו - אפילו רק המחשבה על כך גרמה לו להשתתק בפחד.

זה תיאור מהמםם אני אוהב את התיאורים שלך D:
הארו :((
QUOTE
וולט הביט בו בציפייה, והארו תהה אם הוא שם לב לשינוי במצב הרוח שלו,

אחי בטח שהוא שם לב מה אתה מפקפק בו ככה
QUOTE
הארו לא היה יכול שלא לחייך גם הוא. ״יום יבוא וזה יקרה, חבר. יום יבוא וזה יקרה.״

בגל שזה בא כמשפט הסיום של הקטע אני תוהה אם יש לזה משמעות עמוקה יותר מבחינה עלילתית כי זה מרגיש שכן. אל תבקש ממני להסביר כי אני לא יודע איך.

היה לי כל כך כיף לקרוא את זה
תוך כדי השיחה שלהם חיקיתי את כל הבעות הפנים וצחקקתי לעצמי ואני לא יודע למה אבל הם כ"כ חמודים וככ כיף לחזות באינטראקציה שלהם בצורה כזו. כי בשרשור אני תמיד יודע מה עומד לקרות ומה תהליך המחשבה מאחורי זה, אבל כאן זה כאילו חדש לגמרי? אם זה הגיוני? אז כן.
אני עצוב שזה נגמר :<
כדאי לך לכתוב עוד משהו בקרוב!!!


--------------------

אומנות | כתיבה

User Posted Image

Ssayss Emily

---------
הארי פוטר - Hportal.co.il
Top
0 משתמשים צופים באשכול זה (0 אורחים ו 0 משתמשים אנונימיים)
0 משתמשים:

אפשרויות נושא
הגב לנושא זה פרסם נושא חדש פרסם סקר

 



  ניקוד הבתים · תיעוד עריכת הנקודות · חדר הגביעים
גריפינדור הפלפאף רייבנקלו סלית'רין
גריפינדור הפלפאף רייבנקלו סלית
3797 7004 4217 2219


פורטל הארי פוטר הישראלי קיצורי דרך
מיוחדים: הארי פוטר | אודותינו | צור קשר | הפורומים | HPlanet - הסיור הווירטואלי | פאנפיקים | האנציקלופדיה
האנציקלופדיה: אלבוס דמבלדור | לונה לאבגוד | היער האסור | משרד הקסמים | חדר הנחיצות | גילדרוי לוקהרט | קווידיץ' | דראקו מאלפוי | אוכלי המוות | מצנפת המיון | סוורוס סנייפ | סדריק דיגורי | הוגסמיד | סמטת דיאגון | פוטרמור | הקרב על הוגוורטס

עוצב על-ידי Design by JBStyle
© כל הזכויות שמורות ל-All rights reserved to HPortal
2007-2025