חרבות ומלמלות, כתר ושריון ומה שביניהם/ עם הדס

[איימי בוס]

אוקיי אז בגלל שאני והדס מדהימים! (כן כן אנחנו יודעים)
אז החלטנו לפנק אתכם בשרשור חדש מבית היוצר של מוחנו הקודח
אז קבלו אותו במחיאות כפיים סוערות:
חרבות ומלמלות
כתר ושריון ומה שביניהם

העלילה מתרחשת בשנות ה1700 באנגליה.
משפחת מסטלקאף הומיגווי היא משפחת המלוכה הנוכחית
היא מורכבת מהוד מעלתו המלך אדוארד דאודורט הנרי השני.
הוד מעלתה המלכה הלנה שרלוט.
יורש העצר הוד נסיכותו טדרוס דאודורט הנרי מסטלקאף הומיגווי השלישי
והוד נסיכותה הנסיכה רוזליין איזבל
בני המלוכה הם אדיבים ונאצלים.

בקיצור מקווה שתהנו...
טו טו טו טולולטו...

התחלנו!

[emma.p]

שם: טדרוס דאודורט הנרי מסטלקאף הומיגווי השלישי
(באמת תודה אגב)
גיל: 18
מראה עור שזוף, שיער גלי ושָטני בהיר נוטה לבלונדיני.
עיניים בצבע תכלת בהיר, ואף סולד עם טיפה נמשים בהירים מהשמש.
לסת חדה, והוא די גבוה ועם קצת שרירים, לא הרבה.
רקע: בן לשושלת אצולה, יורש העצר. הגולדן בוי הטיפוסי,
מפחד להרוס את העתיד שלו, ומפחד מההורים.
יש לו אחות קטנה ומעצבנת בשם רוז.
אופי: הוא די עצלן בהתחשב בנסיבות, (בכל זאת נסיך)
די יהיר, ועם קצת הרבה אגו אבל אמיץ.

(לא יודעת מה נסגר, סליחה.
כנראה בגלל העובדה ששתיים בלילה)

הודעה זו נערכה ע"י emma.p ב Oct 27 2024, 01:50 AM

[איימי בוס]

שם: גבריאל ארניי קלמרונט
גיל: 20.
מראה: גובה ממוצע, גוף שרירי מאוד אבל יחסית רזה, עור שזוף, שיער חום כהה הנוטה לשחור מתולתל עם בלורית שופעת מלפנים,
עיינים טורקיז הנוטה לירוק, לסת מחודדת אף מחודד ועולה בקצה, גומות חן עמוקות, שפתים מלאות ושיניים בוהקות.
אופי: חכם, אדיב, גמיש וזריז, מאוד קול, אוהב לצחוק אבל מאוד מכבד, שנון וקצת דוגרי.
נאמנות לא סייג, אוהב חרבות ולמתוח את קצה גובל היכולת שלו.
רקע: בן לסייף מלכותי, אמו מתה כשילדה אותו אביב מת כשהיה בן 11 במלחמה,
מאז הוא גר בארמון ומשרת את משפחת המלוכה בכבוד ונאמנות.
הוא תמיד הצטיין בכושר גופני ובסייף בפרט, הוא חולם היות במשמר הכבוד של הארמון.

[emma.p]

התעוררתי לעוד בוקר של מיליון ואחת מטלות לבצע,
בזמן שהמשרת פותח את הווילונות בחדר.
ואני קמתי להתלבש.
לאחר מכן ירדתי לארוחת בוקר ונכנסתי לטרקלין,
אמא ואבא כבר ישבו שם, ולצערי גם רוז.

[איימי בוס]

עברתי בין ציודי הלחימה באולמות האימונים המלכותיים,
בצהרים נסיך הכתר אמור לבוא להתאמן והכל צריך להיות מושלם.
הבטתי בשעון, נותרו לי עוד שלוש שעות.
הבטתי בציוד בערגה והתחלתי להתאמן שוכח מהכל.

[emma.p]

"בוקר טוב הוד מעלתכם" בירכתי אותם לבוקר טוב והתיישבתי.
"בוקר נפלא" השיבה אמא בזמן ששמעתי לי בצלחת פירות
"האם אתה זוכר שהדוכסית אמורה להגיע בשבוע הקרוב?" היא שאלה פתאום,
בלי אזהרה מראש

[איימי בוס]

המשכתי להתאמן עד ששרירי כאבו מהחזקת חרב הסייף.
התנשפתי בסיפוק והמשכתי.

[emma.p]

עברה שניה עד שנזכרתי במי מדובר
"כן, הוד מעלתך" השבתי בשקט.

[איימי בוס]

לאחר שעתיים מספקות הלכתי להתקלח לפני השיעור עם הנסיך,
מורה הסייף של הארמון הרגיש חולה והיה עלי להחליפו.
יופי, חשבתי שיעור עם הוד רוממותו המפונק.

[emma.p]

אחרי ארוחת הבוקר עליתי חזרה לחדרי על מנת להתארגן לאימון
ולאחר מכן הלכתי לחדר האימונים

[איימי בוס]

בדיוק סיימתי לסדר את החרבות כשהוא נכנס בגו זקוף וצעד בטוח לבוש בבגדי האימונים שלו.
"בוקר טוב וד נסיכותך" קדתי לפניו.

[emma.p]

"בוקר טוב," השבתי
"אני מתנצל, אך לא זכור לי שנערכה בינינו היכרות."
אמרתי בזמן שהמשרת הגיש לי את החרב הקבועה שלי

[איימי בוס]

"אני גבריאל, הנסיך יכול לקרוא לי גב', אני אהיה המורה המחליף של הנסיך להיום" אמרתי.
"המורה ולדימיר אינו חש בטוב אקווה שאצליח לעמוד בתפקיד" הוספתי.

[emma.p]

"אם כך, נעים להכיר" עניתי
"שנתחיל?" שאלתי

[איימי בוס]

"ובכן כן, למיטב ידיעתי הגעת לרמה של קרב אבירי,
המורה ולדימיר ביקש ממני לאמן אותך בסגנון קרב חופשי" אמרתי בעודי ניגש לקיר ולוקח את החרב שלי.
הנפתי אותה כדי לבדוק את שיווי המשקל וביצעתי כמה מהלכים באוויר.
לבסוף הצבתי אותה אל מול הנסיך בחצי חיוך "מוכן?" שאלתי, שוכח מכל הגינונים.