חרבות ומלמלות, כתר ושריון ומה שביניהם/ עם הדס

[איימי בוס]

רציתי לנשק אותו לעולם אבל לא יכולתי, לפחות לא עד שנסדר את זה.
"בוא" לחשתי.
לקחתי את ידו והובלתי אותו במבוך הגנים שהקיפו את הארמון, הגענו לעץ עבה וגבוה.
עליתי על הענף הראשון ומשכתי אותו אחרי.
"אתה בא?" שאלתי.

[emma.p]

הסתכלתי עליו, נדהם.
לקחתי את היד שלו בתגובה וטיפסתי אחריו על העץ
"אז.. אתה הולך לספר לי מה קרה היום?" שאלתי אחרי שכבר הייתי על הענף

[איימי בוס]

"טדי מה אנחנו עושים,
אביך אף פעם לא יסכים למערכת יחסים בינינו,
ואתה יורש העצר, אתה צריך אישה שתביא לך יורש,
סליחה שאני כזה, אבל אני לא יכול שלא ל..." גמגמתי, הרמתי את מבטי אליו.
"אני לא מצליח שלא להתאהב בך, ואני מפחד" נשמתי עמוק.
"אני מפחד שישבר לי הלב" הודתי בלחש, זהו אמרתי הכל.

[emma.p]

ישבתי מולו, וגם אם בתחילת השיחה עוד היו לי תשובות,
ברגע זה הן כולן נעלמו.
לא הצלחתי לפצות את פי, בעיקר כי ידעתי שהוא צודק.
ולא היה לי מה לענות על זה.
"גב,... תראה.
אני לא יכול לענות על כל זה. בעיקר כי אני לא יודע איך.
אבל דבר אחד שאני יכול לעשות, זה להבטיח לך,
שאני לעולם, לעולם לא אפגע בך." אמרתי את כל זה בשקט, וניסיתי לעצור את הדמעות

[איימי בוס]

חבקתי אותו, "אני לא רוצה למנוע ממך משהו טוב ממני" לחשתי.
"אני לא שווה את זה" מלמלתי לתוך כתפו.
"אני אבין אם לא תרצה, או לא תוכל, אני לא אכעס" למלתי.
לא רציתי לעזוב אותו

[emma.p]

"אני רוצה שתסתכל ותקשיב לי עכשיו טוב טוב." אמרתי בנחישות וחיפשתי את מבטו.
"אין אף אחד בעולם הזה ששווה יותר ממך.
ואין אף אחד ביקום הזה שאני רוצה שהוא לא אתה.
אני אוהב אותך. וזה לא הולך להשתנות בזמן הקרוב, אז אני ממליץ לך להתרגל"
סיימתי להגיד את כל זה וכבר לא שלטתי בדמעות שירדו

[איימי בוס]

הבטתי בו בהלם, תפסתי בראשו וריסקתי את שפתי על שפתיו.
העברתי את לשוני על שפתיו.
"אני אוהב אותך כל כך" לחשתי.

[emma.p]

"גם אני אוהב אותך," עניתי בשקט ונישקתי אותו חזרה
"אין לך מושג כמה"

[איימי בוס]

חייכתי אליו, "אני מוכן להילחם, אבל רק אם אתה איתי" אמרתי.
חיבקתי אותו בחום.
"עשינו עסק?" שאלתי.

[emma.p]

"אני איתך. עד הסוף." אמרתי בלי להסס
"אבל.. אנחנו יכולים לרדת מהעץ הזה עכשיו? כי הגב שלי הורג אותי"
שאלתי בחיוך

[איימי בוס]

"אני שונא לומר את זה, אבל אני חייב להחזיר תשובה לדוד שלך" אמרתי בלחש.
"תבין אותי בבקשה, נולדתי ללחום,
זה כל מה שתמיד רציתי
ואני מטפל פה בסוסים ועושה כביסה" השפלתי את מבטי.

[emma.p]

עד כמה שזה כאב, הכרחתי את עצמי להנהן ולא לנסות לשכנע אותו אחרת.
"אם זה מה שאתה באמת רוצה... אז אני כאן.
ואם תרצה שאני אדבר עם הדוד שלי, אז רק תגיד"

[איימי בוס]

"היי אבל אני לא רוצה להשאיר אותך לבד,
אז חשבתי על זה ואולי במקום המשמר של הדוד שלך
אני יכול להיבחן להיות שומר הראש שלך?" הרמתי את ראשי בחשש.

[emma.p]

פערתי את פי. הוא גאון.
"אתה מושלם." אמרתי ונישקתי אותו שוב
"אני אדאג לזה דבר ראשון על הבוקר" הבטחתי

[איימי בוס]

"או שתיתן לי להוכיח לכולם שאני מתאים להיות שומר הראש שלך
אתה יודע בעזרת היכולות שלי"
ייכתי אליו.
"ועכשיו בוא נסיך מפונק שלי כאב לך הגב לא?" הבטתי בו בשעשוע.