חרבות ומלמלות, כתר ושריון ומה שביניהם/ עם הדס

[emma.p]

אחרי הפגישה עם אליזבת חזרתי לארמון וישר הלכתי לספרייה.
הייתי צריך לחשוב. בשקט.
פתחתי את אחד הספרים ושקעתי בו בלי לשים לב לשאר העולם

[איימי בוס]

חזרתי למטבח, מרתה הביטה בי.
"לך לסדר את הספרייה" היא אמרה.
הנהנתי ויצאתי משם, המקום האהוב עלי בארמון חוץ מהאורווה ואולם הסייף הייתה הספריה העצומה
היא השתרעה לגובה 2 קומות ומלאה במדפים, נכנסתי בשקט ועליתי היישר לקומה השנייה, התחלתי לסדר שם את כל הספרים, לפתע הבטתי מעבר למעקה וראיתי אות.
טדי ישב שם שקוע בספר הבעת הנאה שלווה הייתה על פניו חייכתי,
לבסוף הסטתי את מבטי והמשכתי לסדר.

[emma.p]

ניסיתי להתרכז בספר אבל לא הצלחתי.
לבסוף קמתי ויצאתי מהספריה פונה לחדר שלי
התחלתי להתארגן לשינה כשמחשבותיי נודדות
חשבתי אם זה שווה את ההקרבה או לא
בכל מקרה הוא כנראה לא באמת אוהב אותי חשבתי.
נכנסתי למיטה בעודי חושב על הכל
לבסוף נרדמתי

[איימי בוס]

סיימתי לסדר את הספרייה, הבטתי מעבר למעקה והוא כבר לא היה שם.
חזרתי לחדר שלי והלכתי לישון.
נכנסנו לקלחת שלהכנות לקראת הנשף כך שלא יכלתי אפילו לחשוב
הערב הגיע ולבשתי את החליפה של המלצר.
נשמתי עמוק ויצאתי לכיוון האולם.

[emma.p]

האולם היה מלא באורחים ואנשים חשובים,
וזה היה התפקיד שלי לעבור בינהם ולדבר עם כולם,
בזמן שאליזבת מתהלכת לידי ורק מחייכת.

[איימי בוס]

מזגתי שמפניה לרוזן ולדוכסית, ללורד, וגבירה.
לפתע עצר אותי אדם בגיל העמידה.
"קלמרונט?" הוא שאל.
הבטתי בו "כן אדוני" עניתי.
"הכרתי את אביך, הוא היה לוחם אמיץ" הוא אמר.
"תודה אדוני" אמרתי.
"האם אתה טוב כמוהו?" הוא שאל.

[emma.p]

בזמן שלחצתי ידיים עם שר האוצר
ראיתי בזווית העין ראיתי את גבריאל מדבר עם הדוד שלי ומחייך
ניערתי את ראשי מהמחשבות והתרכזתי.
לא. הערב לא יהיו עוד עניינים כאלה. אסור שזה יקרה.

[איימי בוס]

הסמקתי מעט, "לעלום לא אגיע לרמה שלו, אבל אני מאמין שאני טוב" אמרתי.
"ובכן, מה דעתך לבוא למבחן כדי להיכנס לטירונות משמר הכבוד?" הוא שאל.
עיניי נצצו , "אני מאוד אשמח אדוני" אמרתי.
"מעולה אראה אותך ביום שלישי הבא במצודת האבירים" הוא אמר.
"אני מאוד מודה לך אדוני" אמרתי ופניתי משם.
לא שמתי לב לאן אני הולך והגעתי למקום שניסיתי להתחמק ממנו.
הבטתי ישר בעייניו של הנסיך.

[emma.p]

העיניים הטורקיז שלו חישמלו אותי וקפאתי לרגע.
לא הצלחתי להסיט את מבטי ופשוט בהיתי בו
לא, זה לא יכול לקרות עכשיו.

[איימי בוס]

התעשתי מייד, "שמפניה, הוד נסיכותך?" שאלתי אותו.
מנסה להסתיר את ליבי הדופק במהירות על.

[emma.p]

הצלחתי להנהן בקושי והושטתי יד כדי לקחת את הכוס,
ובתנועה אחת לא נכונה נשפך עליי חצי מגש של כוסות שמפניה.
שיט.

[איימי בוס]

"אני ממש מתנצל הוד נסיכותך, לא התכוונתי" התחלתי לגמגם.
הנתי את המגש בצד והתנצלתי שוב.

[emma.p]

"לא..זה בסדר" עניתי
"אני חושב שאני אלך לקחת כמה מטליות מהחדר עובדים" אמרתי בשקט בלי לחשוב
והלכתי

[איימי בוס]

עקבתי אחריו, הוא היה בשירותים.
"אני ממש מתנצל לא הכוונתי" הוא ניסה לנגב את החולצה,
למרבה המזל החליפה לא ניזוקה.
הוא הסיר אותה וניסה לנגב את החולצה ללא הצלחה.
"תן לי" אמרתי וניגשתי אליו.

[emma.p]

הוא התקרב, להתחיל לנקות את החולצה
ואני הפסקתי לנשום. ניסיתי להסתיר את הרעד שעבר בי
"זה בסדר, באמת. אני הפלתי את הכוסות " ניסיתי להגיד בקול יציב