פגישה בסולם דו מז'ור, התאומים בשרשור!

[איימי בוס]

אז... שלום לכולם, אני ואחותי שירה משתעממים לאחרונה ככה שהחלטנו לפתוח שרשור.
בואו נראה אם נצליח...
מה שנכתוב עליו הוא בעצם סיפור שהתחלתי לכתוב אבל העדפתי להמשיך אותו בשרשור.
מוכנים?
הנה התחלנו!
פגישה בסולם דו מז'ור
סיפור על אהבה בעולם המוזיקה והתיכון.

[piano soul]

שם: אמליה אנדרסון.
גיל: 16.
אופי: חכמה, נדיבה, טובת לב, לעולם לא תעשה משהו שאינו מוסרי.
אוהבת מוזיקה בכל נשמתה, קצת ביישנית עד שזה מגיע למוזיקה.
מראה: גוף רזה, עור בהיר, תלתלים ג'נג'ים מבולגנים וסבוכים עד המותנים,
עניים ירוקות נמשים וגומות,
אף צר וארוך שפתיים דקות, לא גבוהה במיוחד.
רקע: אבא מנכ"ל חברה משפחית לפיתוח עסקים,
אמא כנרית מצליחה, משפחה הנחשבת מבין בעלי ההון בבבוורלי הילס קליפורניה,
ליאם אח גדול לומד באוניברסיטת קליפורניה
הוא כל יום חוזר לישון בבית כי הוא לא התרגל למיטות המוזנחות בפנימיה,
בכללי הוא זבל מתנשא כי יש לו כסף ומכונית יפה שההורים קנו לו ליומלדת 16.
חייה באחוזה משפחתית בעלת שש קומות החדר שלה משתרע על גבי כל הקומה הרביעית
ויש להם הכל בבית, בריכה חדר כושר של ליאם, ג'קוזי וספא על הגג,
חדר משחקים, החדר האהוב עליה הוא בקומה החמישית, האולפן של אימא שלה.
מאז שנולדה יש לה אהבה למוזיקה, היא מנגנת על כינור, צ'לו ופסנתר ושרה יפה.
השנה אמה הסכימה סוף סוף לתחנוניה ללמוד כמו ילדים רגילים ,
בתנאי שזהותה תישמר בסוד, מכיוון שאימה היתה מוכרת, וכדי שלא תסבול מהצקות, שם משפחתה נרשם כסמיס.

שיהיה לנו בהצלחה!

[איימי בוס]

שם: מיוזיק (בד"כ קוראים לו מִיוֹ) גייל.
גיל: 17.
אופי: מאוד רגיש, שונא התקהליות של אנשים, יחסית מבודד ומכונס בעצמו, אוהב מוזיקה.
מראה: גוף רזה אבל שרירי,גובה ממוצע, עור שזוף, שיער חום חלק וקצת ארוך, עיינים כחולות.
שפתיים מלאות.
רקע: נולד לאמא יחידה שמתה כשהיה בן שנה, מאז הוא גר בבתי יתומים,
הדבר היחיד שהחזיק אותו זה המוזיקה
בגיל 12 הוא הגיע למשפחת אומנה, זוג טוב לב ואוהב, לא עשיר במיוחד.
לאחר שנה נולדה להם בת קטנה בשם אווה.
הם עודדו אותו להמשיך עם המוזיקה ולהנות בחיים וזה מה שהוא עושה.

באמת הצלחה שיהיה לנו😝

[piano soul]

נכנסתי לבית הספר בצעד חושש, הייתי לבושה בג'ינס פשוט וחולצת טריקו לבנה, ונעלי סניקרס בצבע תואם.
הצטיידתי בתיק גב פשוט, ותלתלי היו מפוזרים. בנג'י הוא זה שהציע את הלוק,
חיפשתי אותו בעייני, כמעט ולא יכולתי להבחין ברצפה מרוב נערים.
לבסוף ראיתי אותו עם כמה חברים מקבוצת הליקרס, ניגשתי אליו.

[איימי בוס]

תחילת הלימודים, יופי, לעבור את היום עם עוד מאה מליון נערים ונערות.
נאנחתי בכניסה ללימודים, הייתי לבוש במכנס דגמ"ח שחור, חולצה אוברסייז כחולה וקפוצון שחור.
כשהכובע משוך על הראש ואוזניות הקשת שלי על אוזני, הקשבתי למוזיקה ויסיתי להתעלם מהעולם.

[piano soul]

הוא היה גבוהה ושרירי עם תלתלים בלונדינים ועיינים כחולות בוהקות, הוא צחק עם החברים שלו.
ניגשתי אליו, "היי לך" אמרתי.
חברים שלו הביטו בי בבלבול, "מי זאת, חברה שלך?" הם החלו להנקיט אותו.
"תעזוב את זה נייט" הוא אמר, הוא חייך אלי וחיבק אותי.
עזבנו את הקבוצה של החברים שלו.
"נו... הרושם שלך עד עכשיו?" הוא שאל.

[איימי בוס]

נכנסתי לשיעור היסטוריה, הנחתי את המחברת שלי על השולחן האחרון בצד ימין והתיישבתי על הכיסא.
הבטתי סביבי השיעור עמד להתחיל בעוד 5 דקות והכיתה הייתה חצי מלאה.
המשכתי להקשיב למוזיקה בעודי מסרטט במחברת.

[piano soul]

"בסדר, מלא אנשים, אני לא רגילה בזה בדרך כלל הם נמצאים בקהל לא ליידי" צחקתי.
"טוב יש לי שיעור היסטוריה למתקדמים, נדבר אח"כ" אמרתי ונחפזתי לכיתה שלי.
נכנסתי לכיתה ופניתי למושב פנוי בראש הכיתה,
ילדה עם שיער בלונדיני חלק ויותר אודם מהצבע על הקירות שמה את ידה עם ציפורנים מושלמות על הכסא.
"אהה לא פה, זה מקום שמור" היא אמרה בהתנשאות, התעלמתי ממנה ועברתי אחורה.
המושב הריק היחיד היה בסוף השורה באמצע, מעולה חשבתי.
התיישבתי והבטתי סביבי משמאלי הבחנתי בילדה עם שיער מקורזל אסוף בקוקס שסיכמה במרץ.
ובימיני ישב בחור עם קפוצ'ון ואוזניות שיערו החלק נפל על עיניו הוא היה מרוכז בציור שלו.

[איימי בוס]

הרגשתי שמביטים בי, התחושה הציקה לי הרמתי את הראש וראיתי בחורה שמביטה בי.
היא הייתה מתולתלת ונמשים עיטרו את אפה ולחייה.
הבטתי בה בשאלה, היא הסמיקה מעט.

[piano soul]

הוא הביט בי עיניו היו בצבע הים, חייכתי.
"אהבתי את האוזניות" אמרתי.
הוא הביט בי בבלבול והסיר אוזניה אחת.

[איימי בוס]

"מה?" שאלתי.

[piano soul]

אמרתי שאהבתי את האוזניות זה הדגם האחרון של בייז נכון?" שאלתי.

[איימי בוס]

"כן, אני מופתע שאת מכירה, עבדתי קשה כדי לקנות אותם" אמרתי בחיוך.
היא צחקה והמורה נכנס לכיתה,
הסרתי את האוזניות והנחתי אותם בתיק.

[piano soul]

הבטתי במורה, הוא היה זקן עם כרס קטנה ושיער לבן.
הוא נכנס לכיתה וכולם השתתקו, הוא הביט בכולם.
"וכן בואו נראה" הוא אמר.

[איימי בוס]

זרקתי לעברה מבט שני, היא הייתה חמודה.
ובדרך כלל אנשים לא הכירו את החברה של האוזניות.
החזרתי את ראשי למורה. הוא הביט בדפיו ואז מבטו נח על הבחורה.
"את חדשה, מה שמך בבקשה?" הוא שאל.
"אמליה סמיס" חייכתי לפחות אני יודע מה השם שלה.