אז אולי הגיע הזמן לשחרר || ג'ייק, שנתיים בלעדיך- עדין קשה כמו ביום הראשון

[איימי בוס]

מוקדש ליונתן באהבה.

אז איך משחררים?
מהעצבות, מהכעס, מהחרדה.
מכל מה שעבר והיה.
מכל הרגעים הקטנים
מהזיכרונות מהחפצים..
מהחיוכים, מהאהבה.
מהליטוף מהרוגע
מהאור שבעיניים שלך
מהמילים שהיו שגורות בפיך
אומרים שהזמן מרפא את הכל.
אבל אתה היית יותר מהכל.
אוי למה זה כל כך קשה
להתרגל לעובדה שלא תפסע יותר לחדר בצחוק ממכר
שלא תתחיל מלחמת דגדוגים מפתיעה,
שלא תחגוג איתי את ההצלחות
שלא תהיה שם להרים אותי מהנפילות
למה זה כל כך קשה להבין ולקלוט
שמאיפה שאתה עכשיו אין חזרות,
שהגיע הזמן לתת לעצמי להחלים להתרפא.
מהחור הענק שנוצר לי בלב
שעדין מדמם את כל הכאב
אבל אני מנסה, בשבילך ובשבילי
להמשיך לחיות גם כשקשה לי
אז מהחיים פה מסירת דש קטנה.
מתגעגע ועדיין חיי גם בשבילך
ג'ייק

[Kill This Love]

בדיוק חשבתי עליך לא מזמן ונזכרתי שהתקופה הזאת אמור להיות היום שלו,
אני מאוד אוהבת את הסגנון כתיבה שלך, שאת מוציא את כל הרגש לדף
המילים פוצעות וכואבות אבל בסופו של דבר זה כל היופי שבשיר,
התגעגעתי לשירים שלך