הארי פוטר - סיפורים שקרו מאחורי הקלעים || מייקל, פרק ראשון מפאנפיק סיפורי

[Kimimiki]

שם הפאנפיק:הארי פוטר - סיפורים שקרו מאחורי הקלעים
שם הכותב: kimimiki
דירוג : pg13
שיפ: חסוי
ז'אנר: מתח, קומדיה, הרפתקאות
ויתור זכויות לג'יי. קיי. רולינג
תודה רבה ל"לונגה" שביטאה את הפיק


תיאור - סיפורים והרחבות, דמיונות ומעשיות נחמדות... החל מדרקון-ערבי שתוקף את הטירה, וכלה בשוק השחור של גרינגוטס..



חלק ראשון - פרק ראשון - בהשקפה מירבית אל קו האופק



ג'יני ויזלי הרימה את ידה הרדומה מהשולחן ונפנפה אותה. היא הביטה סביבה, חייכה וחיכתה שפרופסור בינס יבחין שמשהו אינו כשורה. אך הוא המשיך בחקירת נדידת הדרקונים הגדולה של שנות העשרים ותיאר את הקרב הגדול בעמק השטן בו נספתה מחצית מקהילת קוסמי איפושהו, ומשם צלל אל זיכונותיו העמוקים, כאילו מדבר לעצמו .
"... כן, אף אחד לא ידע שבלילות הייתי קורא בשקיקה את דפי הכרך החדש בסיפרייה הכפרית של וילינגטון, ומזל שכך. הרי הספר היה ידוע בחדשנותו הלא תקינה..."
"אה... פרופסור?"
הפרופסור החזיר את עיניו מהחלון אל הכיתה, והופתע למצוא מולו רק תלמידה אחת.
"אהמ..." הוא סידר את עניבתו. "איפה כל הכיתה, יקירתי?"
"השיעור נגמר לפני חמש דקות."
"ומה את עושה פה?"
"הרגע התעוררתי..."
. . .

לג'יני ויזלי היה לוח זמנים צפוף, אז היא יצאה מהכיתה ועלתה לינשופיה במהירות. היא הביטה סביב, מנסה להיזכר למה באה, וחזרה מטה.
היא עברה בחדר הנחיצות, חדר האוכל, חדר המועדון וחדרה הפרטי ולא מצאה שום דבר שיעניין אותה. אז היא הלכה לישון, קמה, העבירה את זמנה ביעף עד סוף השבוע, ואז עד סוף עוד שבוע, ובסוף נכנעה והלכה לשבת ליד האגם ולחשוב על משמעות החיים.
. . .

בצד השני של הסיפור היו היה דרובי גרובל - זהו שמו, תלמיד בבית הספר לכישוף וקוסמות הוגוורטס תובב''א, אשר היה סייר-טייל ברוחו ובמקצועו המתוכנן לכשיהיה גדול, והרבה לשוטט.
עוד בשנתו הראשונה הספיק להכיר כמו את כף ידו את מסדורונות הוגוורטס הרבים. בשנתו השניה חקר את סבך היער האסור, בשנתו השלישית כבר פרץ ומיפה את מחצית ממשרדי המורים בהצלחה יפה, ועכשיו בשנתו הרביעית כבר לא נותר לו שום יעד לצלוח.
לכן ביום בהיר אחד הלך והתיישב על יד האגם באנחת מועקה.
. . .

"היי. אני ג'יני ויזלי," אמרה לו ג'ינג'ית שישבה שם.
"אני דרובי גרובל," אמר לה.
"הממ... יפה," אמרה. היא לקחה מקל והחלה לשרטט על הקרקע.
"הממ... יפה," אמר כשהביט בציור שלה.
"אתה משחק בקבוצה של הפלפאף, נכון?"
"לא, זה התאום שלי," ענה.
"אה."
"סתם צוחק. אני רודף. אממ.. תהני ממה שאת עושה, וכולי."
היא שיעממה אותו. הוא קם והלך לבלי שוב.

בעצם הוא קפץ רגע לחדרו כדי לקחת תיק וחליל ואז יצא אל המרחבים. החוצה. לאויר הצח של שדות אנגליה הנאווה. עם חיוך על פניו ומותניו משונסים יפה- יפה, יצא דרובי גרובל לטייל. הלאה הימים המשעממים והידד לחופש.

בואי שמש על פניי ומרחבי ארץ גלי,
בואי רוח מהים וגשם לשדות המטירי,
הידד לתרמילאי שאת רגליו מכותת,
לגמוע דרך כבימי קדם,
לגלות בעיניו מקור כל קסם,
אשרי שיאחז בשרביט דלוק ורוח באפיו,
אשרי שידע לאן הם מועדות פניו.
. . .

כל הבית ספר סער וגעש בימים הבאים. תלמיד הפלפאף בשם דרובי גרובל נעלם בלא להותיר זכר.
הוריו באו, חוקרים באו, אורחים וחברים למיניהם באו. אבל לא. הוא בשלו. לא מופיע ולא שולח רמז על הימצאו.
ג'יני ויזלי הרגישה אשמה. היא היתה האחרונה שראתה אותו, וכל המורים שתיחקרו אותו הופתעו ואפילו צחקו כשתיעדה את השיחה הסתמית איתו.
אבל הוא לא הגזים בעילמון. אחרי שבועיים הוא חזר, רוכב על היפוגריף גדול.
. . .

הארי פוטר היה במקרה במדשאות. בזה הרגע חזר מאימון קווידיץ' ולא ציפה לשמוע קול קורא אליו מהמרחק השמימי.
"הצילו!!!"
הוא הסתובב וראה את גרובי דרובל מעופף כלפיו מכיוון ההרים על גב היפוגריף.
"הצילו!" קרא שוב דרובי.
ואז - מאחורי ההרים, בקול שאגה מרעידת בניינים, ובנפנוף כנפיים אדירות מימדים, עם אש בלוע וחוסן בשרירים, הגיח דרקון-מדבר-ערבי.
הארי ציפצף בשקט וברח בצעקות.

אחד אחד יצאו הפרופסורים בריצה, והביטו לשמים באימה.
"הסתבכת בצרות, דרובי," סינן לעצמו סנייפ.
"שרביטים הנף!" פקדה אל כולם מקגונגל. "היכון ל'שתק'... חמש, ארבע, שלוש..."
"חכו!" פרופסור דמבלדור הגיע בריצה. "לא צריך לעשות שום דבר. תנו לו להתקרב."
"אבל פרופסור, לא כדאי לקחת סיכונים... הדרקון יגיע עוד רגע."
"כן, ודרובי אי שם בשמים... סבלנות, מקגונגל."
...

בפרק הבא - מי הוא בעל הברדס שדופק על שערי בית הספר בחצות? מה גילתה ג'יני ויזלי על עולם הקסם?

ומה יקרה בסוף עם הדרקון?. חושבים שזה צפוי? דמבלדור יטיל עליו לחש מסתורי ומרשים? הדרקון ייתקע בחומת המגן הקסומה של בית הספר? ההיפוגריף יתקוף אותו? ספרו בתגובות למטה את דעתכם.. התגובה המקורית ביותר תתוגמל בסמיילי בראש הפרק הבא😀

קישור לפאנפיק - הארי פוטר - פרקים שקרו מאחורי הקלעים

[לונגה]

מראה כמו עוד פאנפיק מעולה (: מסקרן לדעת לאן זה יתפתח. אהבתי במיוחד את איך שתיארת את דרובי גרובל, הוא נשמע כמו דמות מאד מיוחדת (כמו כל הדמויות שלך, בעצם).
מחכה להמשך (: