רגליי דורכות על הרצפה בחוזקה כשאני שומע מאחורי את רשרוש העלים. ראשי סוער ממחשבות ונראה כי כלום לא השתנה. האבנים הקשות, האפורות של המדרכה מלאות במסטיקים עיקשים מתקופות שונות. העצים מתנודדים בקלות מהרוח בלי שום כוח התנגדות. אבל האנשים...

אני נזכר בפעם האחרונה שראיתי אותה, לפני חודש בערך. עינייה החומות הגדולות הסתכלו עליי, שערה הבלונדיני היה אסוף בפקעת מהודקת, כמו תמיד. חיוכה שהופיע תמיד על שפתיה נעלם לגמרי ומתחת לעיניה הופיעו שקיות שחורות, דבר לא אופייני לה שהעיד על חוסר שעות השינה.
שפתיה היו אדישות כלפיי, וכשפנו אליי אמרו רק "אנחנו צריכים לדבר."

אני מרגיש איך ליבי מאיץ כשאני רואה בחורה בלונדינית ולשבריר שנייה הייתי יכול להישבע שאלו הפנים שלה. אני ממשיך ללכת, גופי מכווץ. אני לא יכול לראות אותה, אני לא יכול לראות אותה עכשיו...

"אני אוהבת אותך," התחילה לומר ועינייה התמלאו לפתע בעצב. "אבל אני לא מרגישה את זה ממך."
"למה את מתכוונת?"
"ראיתי איך הסתכלת על הבחורה הזאת במסיבה," אמרה והשפלתי מבט. ידעתי בדיוק על מה היא מדברת. "אני לא רוצה שתרגיש ככה, שאתה כלוא איתי. אני כל כך אוהבת אותך..." מלמלה ודמעות הופיעו על לחייה. "אני חשבתי על הפתרון במשך ימים, ואין לי כזה. אני רק רוצה שיהיה מאושר..."

רגליי מובילות אותי בזמן שאני שקוע במחשבות. אני נתקל במישהי וממהר להתנצל. אני בולע את רוקי כשהבחורה מסתובבת אליי. זאת אותה אחת. העיניים החומות, השיער הבלונדיני. נשימתי נעצרת לרגע אבל היא מציגה את עצמה בפניי ומספרת לי שאנחנו עומדים בתור למסיבת תחפושות.
אני מסתכל עליה ביתר דקדוק. התווים הם לא בדיוק אותם תווים אבל העיניים שלה מעבירות את אותם הרגשות כמוה. דחיפות בתור עוזרות לי לברוח ממנה. אני מנסה לנשום ומרים את הראש.
שלט נגלה לפניי- "מסיבת התחפושת השנתית" ולאחר מכן רשום שמה. כמובן, רגליי הובילו אותי לביתה. אולי בגלל זה אני מדמיין אותה על כל פרצוף.

"אני אשחרר אותך," אמרתי בטון החלטי והרמתי מבט. "אנחנו נפרדים."
"אולי זה הפתרון הכי טוב," ניסתה לשכנע את עצמה. "אני לא רוצה שתיהיה איתי מתוך כפייה. אבל אם תרצה לחזור... אני אחכה לך."

עכשיו כבר כל עיניים חומות ושיער בלונדיני מזכירים לי אותה, אפילו אם אני רואה את הפרצוף לשנייה. אני נדחק בין כל האנשים רק כדי לצאת מהטירוף הזה, רוצה להתרחק מהבית כמה שיותר. גופי עוצר בפתאומיות. באמת חשבתי שכלום לא השתנה. אז כשאני רואה אותה מתנשקת עם בחור ופרצופה מסתובב כאילו מבחינה בי, אני שואל כי אני לא מסוגל לעצור בעצמי, כי אני חייב להיות בטוח.
"שרה?"



---
אני מקווה שהצלחתי להעביר טוב את המחלה הנפשית... בכל אופן ממש אהבתי את הקטע.
ת"ב או שאלות על הקטע יתקבלו בברכה (: