האתר והפורומים  ·   מדיה  ·   הספרים  ·   הדמויות  ·   הסרטים  ·   השחקנים  ·   שונות

ברוך הבא, אורח ( התחבר | הירשם )

 0 חרמשים
פורומיםפאנפיקיםHPlanetהאנציקלופדיהמערכת הדו-קרבהוגסמיד
מממנים


קפיצה לעמוד (175) [1] 2 3 ... אחרון »

אין הודעות חדשות נעוץ: מאה שאלות / פעילות (עמודים 1 2 3 ...12 )
קלישה מהלכת פורסם ב: May 13 2024, 20:44 PM

תגובות: 170
צפיות: 2029 		להתאמן בנגינה על רמה שבועית.
  פורום: דיבורים  ·  תצוגה מקדימה: #10009565

אין הודעות חדשות  אני אשלח אחריך את רייקס
קלישה מהלכת פורסם ב: May 13 2024, 20:41 PM

תגובות: 7
צפיות: 245 		איחור אופנתי.

אני נעצרת במקומי כשאני רואה את הזר שולף חבילת קלפים ארגוסים. באופן מסורתי, פירוש הדבר הוא הזמנה, אבל יכול להיות שמדובר בסתם חוסר תשומת לב.
"המקום הזה פנוי?" אני שואלת, מחווה על הכיסא הריק מולו.
  פורום: שרשורים  ·  תצוגה מקדימה: #10009562

נעול  תאהב(נ)ו("ד) את עצמכם (עמודים 1 2 3 ...101 )
קלישה מהלכת פורסם ב: May 6 2024, 20:23 PM

תגובות: 1505
צפיות: 8421 		אוף אני לא מצליחה לכתוב
זה קורה לי כל כך מעט, זה בטח בגלל מיידי
  פורום: דיבורים  ·  תצוגה מקדימה: #10004963

אין הודעות חדשות  בכל יום ויום||נטע
קלישה מהלכת פורסם ב: May 6 2024, 18:30 PM

תגובות: 5
צפיות: 75
QUOTE
כאילו ראה הוצאה להורג של ילדה


מרגיש קצת ברור מדי שכפו את זה על הטקסט בשביל חרוז. זה לא עובר בגרון.

QUOTE
בעולם אכזר


לא חרוז של "מספר".


חוץ מזה שיר נהדר. זה רעיון ממש מקורי ומאוד מוצלח, ובוצע בצורה נהדרת, מאוד מסורתית וזרם לי מאוד טוב. אני תמיד מרגישה שקשה לי לבקר יצירות שעוסקות בשואה, אז בבקשה תסלחי לי שזו כל הביקורת שלי.
  פורום: סיפורת ושירה  ·  תצוגה מקדימה: #10004779

אין הודעות חדשות  נשימת חורף / קלישה
קלישה מהלכת פורסם ב: May 6 2024, 18:16 PM

תגובות: 3
צפיות: 76 		אני רוצה לכתוב לך שוב תודה (נתנאל) על כך שאתה מקפיד על תגובות ארוכות וכנות, וכותב בדיוק מה אתה חושב ומה היו הנקודות שקפצו לך במהלך קריאה. הביקורות שלך באמת משפיעות עלי ואני לוקחת אותן ברצינות, ולמעשה שיניתי את הטקסט בהתאם לכל ההערות שלך על השיר הנוכחי. אני שמחה לשמוע (=לקרוא) שאהבת את השיר, לוקחת לתשומת ליבי את ההערות ומקבלת אותן, ומקווה שהן יעזרו לי להשתפר.
נטע - תודה על התגובה.
  פורום: סיפורת ושירה  ·  תצוגה מקדימה: #10004761

אין הודעות חדשות נעוץ: Mayday|אתגר (עמודים 1 2 )
קלישה מהלכת פורסם ב: May 5 2024, 20:39 PM

תגובות: 24
צפיות: 558 		שם+כינוי: קלישה, קלישה מהלכת
קישור ליצירה: לֶבֶד
הערות/הארות/בהצלחה:
  פורום: סיפורת ושירה  ·  תצוגה מקדימה: #10003885

אין הודעות חדשות  נשימת חורף / קלישה
קלישה מהלכת פורסם ב: May 5 2024, 20:13 PM

תגובות: 3
צפיות: 76 		המדף שלי.
חלק ב' של זה.
לא ציפיתי לחבר את השיר הזה לשואה, אבל אני מניחה שהדברים האלה באים בהפתעה.

נשימת חורף
(253 מילים)

נשימת חורף מתאבכת על חלון ומתווה דמויות בטפטופי כפור
כמו בזמנים שחלפו זה מכבר, שבהם ישבו ילד וילדה מול מנורה
כשהצבעים עוד היו ירוק לעיניו וכחול לעיניה, לא אפור
כשבאצבעות מקופלות הצטיירו חיזיונות תעתוע דרך צלו ובאורה

בתקופות קדמוניות מאוגדות בראשה בארכאיות של שורשים לעץ
בתקופות בורות שבהן חשבה שידעה הכול
בתקופות שבהן מחשבותיה עלו וירדו בצלילות נץ
בתקופות כשלחורף היתה משמעות של פטיפון רוחש, לא של שכול

אמה אמרה לה פעם, והיא עדיין זוכרת (למרות ששכחה את כל הדברים החשובים שהפצירה בה לדעת)
שלכל האנשים יש תקופה בחיים שבה הם מחפשים להם צחוק
לא כל צחוק מתאים לכולם, יש להתאים אותו במיוחד, כמו טבעת
ובכל זאת, אנשים נוטשים אותם ומשנים אותם גם כשהם מתאימים, ואז מתעקשים לדחוק

(יש משפטים שמרגישים גם מבלי להכיר
כאלה שמספיק נכונים בצליל שלהם כדי להתמקם בדיוק מושלם
וכאלה שמתקלקלים עם הזמן, עובש שמשחיר
אבל הטובים באמת, הם אלה שלא תוכל להרגיש, אם לא חווית מעולם)

כעת החורף הוא רטיבות וקור וחושך, כי דברים הם פרוטות עכשיו, ולא מכלול
מוזות של סיוטים פורטות על מחשבות מודחקות למחצה בצרימה
דיאלוג עצמי, לא רצוי, צפוי, סוריאליסטי ושגוי כי פלטת הצבעים הוחלפה על ידי המכחול
כשהיא היתה קטנה אמרה אמא ש"קל לבלגן מלסדר", אבל היא טעתה, כי פקעת קלה מפרימה

נשימת חורף מתאבכת על חלון ונעה בין רבדי דמיון כדי לגרות זכרונות ישנים
(נוסטלגיה היא בולשיט, גיבוב של רומנטיקה על עבר שמעולם לא היה טוב יותר מהקיים)
החורף הוא עונה לשירה, אבל לא אחת טובה. כל סופר רוצה סיפור טראגי, מפץ המעיינים
אבל אף אחד לא רוצה לזכור שהוא בן אדם
  פורום: סיפורת ושירה  ·  תצוגה מקדימה: #10003848

אין הודעות חדשות נעוץ: מאה שאלות / פעילות (עמודים 1 2 3 ...12 )
קלישה מהלכת פורסם ב: May 5 2024, 17:03 PM

תגובות: 170
צפיות: 2029 		על זה שהצלחתי לקרוא את כל הנספחים של טולקין
  פורום: דיבורים  ·  תצוגה מקדימה: #10003723

אין הודעות חדשות נעוץ: קיר המדפים של סיפורת ושירה! (עמודים 1 2 3 ...10 )
קלישה מהלכת פורסם ב: May 3 2024, 17:11 PM

תגובות: 146
צפיות: 62675
MayNay 24
03.05.2024 / סורגים:
← מידע טכני: פרוזה, לא מבוטא, 1930 מילה.
← דמות ראשית: ספוילר.
← תקציר: נערה מגיעה לבית סוהר כדי לפגוש אסירה.
← דעתי האישית: טרי מדי בראש שלי, אצטרך להמתין קצת לפני שאקרא אותו ואחליט מה דעתי.

נכתב על ידי משתמשים אחרים
27.05.2022 / שבועה:
● כותבת: נטע.
● פרטים טכניים: שיר, 36 מילה.
● מידע ספציפי: יבשת אורליה, פיסטיה.
25.01.2023 / אופל:
● כותבת: נטע.
● פרטים טכניים: דקלום, 56 מילה.
● מידע ספציפי: יבשת אורליה, פיסטיה.
05.10.2023 / רגעי אושר:
● כותבת: יעל שרה.
● פרטים טכניים: קטע, 365 מילה.
● מידע ספציפי: יבשת אורליה, פיסטיה.


✭ מתעדכן כל הזמן ✭
  פורום: סיפורת ושירה  ·  תצוגה מקדימה: #10002954

אין הודעות חדשות  הקדשה (עמודים 1 2 )
קלישה מהלכת פורסם ב: May 3 2024, 16:57 PM

תגובות: 17
צפיות: 318 		מה זה למה (איזה) טווח
  פורום: הקדשות, ימי הולדת וחדשים  ·  תצוגה מקדימה: #10002950

אין הודעות חדשות נעוץ: קיר המדפים של סיפורת ושירה! (עמודים 1 2 3 ...10 )
קלישה מהלכת פורסם ב: May 3 2024, 16:42 PM

תגובות: 146
צפיות: 62675
המדף של קלישה
[מעודכן לתאריך: 05.05.2024]

User Posted Image

© נו אל תגנבו לי דברים זה ממש לא נחמד ואני אשלח אחריכם את רייקס ©


ברוכים הנמצאים

שלום, וברוכים הנמצאים במדף שלי! המדף מכיל (נכון לתאריך הנוכחי), משחק תפקידים אחד ו95 יצירות, ומתוכן 92 יצירות שנכתבו על ידי. המדף מחולק לפי סוגות וסדר כרנולוגי וכולל תקצירים של היצירות ודעתי האישית על כל אחת מהן.
כתבתי שתי סדרות קטעים - "היה היה פעם", סדרת קטעי רומאנס-מתח, הראשונים שהתנסיתי בהם ולפי שעה אני לא מתכוונת לחזור אליה. מאחר שהם היו מהיצירות הראשונות שלי בפורום הם לא מוצלחים במיוחד, אך יש ביניהם סבירים יותר ופחות. הטובים ביותר הם כנראה הוא והיא וטעויות.
סדרת הקטעים העדכנית יותר שלי נקראת "שחר של עידן חדש", סדרת קטעים קצרים שמתארים את עלילותיהן של מספר דמויות מיבשות שונות בעולמה הכולל של "שחר של". סדרת הקטעים עוד לא הגיעה לסיום וככל הנראה לא תגמר בקרוב. אני מקפידה לפרסם בה יצירה פעם בכשבועיים, ולעיתים גם משתמשים אחרים מפרסמים בה קטעים (הסבר על רעיון הכתיבה המשותפת תוכלו למצוא בקטע הפותח, התלקחות). היצירות האהובות עלי הן כנראה מרדף הגשם ותעתועי האור ורגע נצחי.
בנוסף, השתתפתי בשנת באתגר MayNay לשנת 2023 (לא הצלחתי להחזיק עד הסוף) והיצירות שהתפרסמו במהלכו קיבלו מקטע נפרד משל עצמם. היצירות האהובות עלי ממנו הן ככל הנראה סוחרת העלילות והוא חזר.
היצירות החביבות עלי מסומנת בכוכב (★) במקום בחץ (←).
תהנו!


קטעים
[מכיל: 9 יצירות]

22.03.2021 / הפעם האחרונה:
← מידע טכני: דרמה, מתח, לא מבוטא, 2010 מילה.
← תקציר: רובין הצעירה מנסה להימלט מקבוצת מדענים בפיקוחם גדלה מאז מות אמה.
← דעתי האישית: זה אחד הקטעים הכי פחות טובים שפירסמתי כאן. הוא נכתב באיזור כיתה ה' ולאחר שנרשמתי לפורטל והתחלתי לבחון את פורום סס"ש מצאתי אותו ופירסמתי אותו לאחר עריכה בהחלט לא מספקת. מאוד לא מומלץ.
22.03.2021 / היום הראשון ללימודים:
← מידע טכני: רומנטיקה קלה, פרוזה, לא מבוטא, 689 מילה.
← תקציר: היום הראשון ללימודים ואנדרו, שנה שלישית, מציג את עצמו בפני גווני, ומציע לערוך לה סיור בבית הספר מתוך הנחה שהיא תלמידה חדשה, השערה שגויה.
← דעתי האישית: עוד אחד מהקטעים החלשים יותר שפירסמתי בתחילת דרכי. ניסיון חיוור לחקות רומנטיקת הייסקול מטופשת שיצא עלוב יותר מהמקור. לא מומלץ בשום קנה מידה.
22.03.2021 / ההבנה:
← מידע טכני: פלסף מעורפל, לא מבוטא, 489 מילה.
← תקציר: קטע פילוסופי מעורפל, תהיות על השלמה עם מוות של קרובים ואשליות.
← דעתי האישית: הוא לא כ"כ גרוע מבחינה טכנית אבל האמת שלא מדובר ביותר מרוב ההרהורים שכולנו עוברים בגיל ההתבגרות ומתקדמים מהם. לחובבי הז'אנר?
23.03.2021 / End they lived happily ever after:
← מידע טכני: דרמה, לא מבוטא, 656 מילה, טריגר מלחמה ופוסט טראומה.
← תקציר: בעודה מתמודדת עם פוסט הטראומה שנוצרה בעקבות המלחמה שעברה, חייה של הדמות הראשית הולכים ומתפרקים סביבה.
← דעתי האישית: די עלוב. מאוד דרמטי.
12.05.2021 / שָׁמְרֵנִי יְהוָה:
← מידע טכני: דרמה, מתח, מבוטא, 3082 מילה.
← תקציר: קטע שפורסם במהלך "שומר חומות". מתאר את התעוררותה של הדמות אל האזעקות באמצע הלילה.
← דעתי האישית: לא מהקטעים הטובים שלי, אין ספק, אבל הוא לא ממש נורא, בניגוד לקטעים הקודמים. די אהבו אותו כשהוא פורסם וכיום אני יכולה למצוא בו חלקים טובים. זה לא הופך אותו למומלץ, אבל זו לא האפשרות הכי גרועה שתוכלו לבחור.
24.07.2022 / אחד מול רבים:
← מידע טכני: פילוסופיה, מבוטא, 428 מילה.
← תקציר: מדובר בדיאלוג עירום ללא שום תיאורים, בין שתי דמויות שדנות ביניהן על תרחיש דמיוני בו באפשרותה של אחת מהן להציל אישה אחת על חשבון אחרים. מעין הפשטה לדילמת קרונית.
← דעתי האישית: זה לא קטע רע. לא מאוד מורכב, או מעורר מחשבה, אבל מהיר וכיפי, אני חושבת.
11.07.2023 / דברים יפים וכואבים ויפים:
★ מידע טכני: פרוזה, לא מבוטא, 1095 מילה.
★ טריגר אלימות מינית: אזכור קצר של תקיפה מינית.
★ תקציר: הדמות הראשית חסרת מתארת קטעים מחייה, החל מצעירותה ועד לשלבים מאוחרים יותר של חייה, ומציגה את תפיסות העולם הנוכחיות שלה ואת היחס שלה אל כאב.
★ דעתי האישית: אני מאוד אוהבת אותו, אבל כמו קטעים אחרים שהם מבין האהובים עלי, אני יודעת שהוא לא יתאים לכל אחד. מי שיאהב אותו, הקטע הבא מומלץ במיוחד.
27.01.2024 / הוא אומר לך שאנשים שותים כדי לשכוח:
← מידע טכני: פרוזה, לא מבוטא, 1525 מילה.
← טריגר מיניות, אלכוהול וקללות: תזדיין, זין, דברים בסגנון. אזכורים של סקס. בלי תיאורים. הדמות הראשית שיכורה הרבה. די עדין.
← תקציר: הדמות הראשית מציגה את חייה היומיומיים. מחולק לפסקאות ממוספרות, מ1 עד 27.
← דעתי האישית: אני אוהבת את זה. זה כתוב בפורמט לא קלאסי (תודה, מעין איתן), אבל זה מציג בצורה די טובה את האופן שבו תפסתי את הדמות בראש. בדיעבד, אני קצת מתחרטת על כך שכתבתי את זה בעולם בסגנון קצת ימיי בינימיי, כי זה היה אמור להיות קטע מתוך שחר של עידן חדש. למרות זאת, זה לא ממש גורע מהקטע. אני די ממליצה עליו, למרות שאני לא חושבת שהוא יתאים לכל אחד. הוא לא מאוד חזק או אפי או שום דבר בסגנון. הוא יותר ריאליסטי.
17.03.2024 / ניצני סביון:
← או: האלה של הכוכבים הנופלים.
← מידע טכני: פרוזה, פנטזיה, לא מבוטא, 1313 מילה.
← תקציר: גם אלים יכולים להתבגר, גם הם יכולים לגדול. אולי לעיתים כה נדירות ובתדירות כה רחוקה עד כי לבני האדם ברי החלוף נדמה הדבר בלתי אפשרי, אבל האלה של הכוכבים הנופלים חיה את חלומם הבלתי אפשרי של כל בני האדם שמודעים למציאות ובכל זאת מנסים לפרוץ בעדה.
← דעתי האישית: קצת קשה לי להביע דעה על הקטע הזה. מצד אחד, הוא כתוב היטב, ועשוי ברמה מאוד טובה ברמה הטכנית. ככותבת, אני מרגישה מאוד מרוצה ממנו. אני מרגישה שרמת וסגנון הכתיבה שלו ממש מהווים קפיצת רמה במדף הזה וגם מסמנים בחינה של כיוונים אחרים ומסקרנים בכתיבה. אבל זה מבין הקטעים המעטים שקשה לי לקבוע האם קורא ניטרלי יתחבר אליהם. יש בו כל מה שצריך להיות בקטע, אבל אני לא יכולה להעיד האם הוא מצליח לעורר הזדהות, את החיבור הזה שמכניס קורא לתוך סיפור. על כל פנים, זה קטע שאני מאוד גאה בו.

שירים
[מכיל: 11 יצירות]

22.03.2021 / צונזר:
← כדי שנטע לא תוכל לקרוא אותו ולצחוק עלי לנצח.
← מידע טכני: סונגסטוריז? ככה כותבים את זה?
← אני אעלה את זה מחדש מתישהו, כנראה ביום שבו אעשה ניתוח להורדת החלק שאחראי על בושה במוח.
23.03.2021 / רגשות על קנבס:
← מידע טכני: שיר, 71 מילה.
← תיאור: השוואת רגשות אל צבעים.
← דעתי האישית: אחד השירים הראשונים שכתבתי ונראה בהתאם. הוא קצת מביך עם הדרמטיות של הסיום אבל בסכ"ה הוא לא משפיל.
23.03.2021 / אחד עשר שנים:
← מידע טכני: שיר, 80 מילה.
← תיאור: שיר ישן שכתבתי לכבוד יום הנישואים של ההורים שלי.
← דעתי האישית: הוא בסדר. הוא לא מספיק מעניין כדי שהדעה שלי עליו תהיה מפורטת יותר מזה.
03.04.2023 / הוא היה הירח והיא היתה הכוכבים:
← מידע טכני: שיר, 152 מילה.
← תיאור: שיר שמציג שתי דרכים להתמודד עם המוות בהשוואתן לירח וכוכבים, עמוס בדימויים, כתוב בחרוזים.
← דעתי האישית: השיר הראשון הנסבל שפירסמתי בפורטל. במשך הרבה מאוד זמן אחזתי בדעת ה"שירים זה לא בשבילי" ולמעשה כתבתי את זה בהקדמה לפחות או יותר כל שיר שתיבבתי בסס"ש, אבל איכשהו יעל הצליח לשכנע אותי לכתוב אותו ואני מאוד מרוצה מהתוצאה. אני חושבת שיש בו כל מה שצריך להיות בשיר ושהוא טביעת רגל ראשונה סבירה בתחום. הוא מסומן בכוכב מעיקר מטעמי נוסטלגיה? הוא היה די משמעותי עבורי, כי הוא פתח לי אפשרות לכתוב שירים.
17.04.2023 / ציידת אור הכוכבים:
← מידע טכני: שיר, 177 מילה.
← תיאור: שיר על הזדקנות והתמודדות עם העובדה שאתה כבר לא הגיבור בסיפור של עצמך. כתוב בהרבה דימויים ארוכים ולעיתים מעט מסורבלים, כתוב בחרוזים.
← דעתי האישית: נחמד. יש כמה דימויים מקרטעים. אני מתחברת אליו, הוא גם יותר פשוט רעיונית.
14.07.2023 / הבלדה על שלגייה:
← מידע טכני: בלדה, 166 מילה.
← תיאור: עיבוד הסיפור המקורי של שלגייה לבלדה בחרוזים.
← דעתי האישית: חמוד. לא מדהים ומן הסתם לא מאוד מקורי אבל עושה די טוב את עבודתו.
14.07.2023 / כנפיים מחרסינה:
← מידע טכני: שיר אפי, 127 מילה.
← תיאור: שיר על עולמם המתעתע של בניי הפיי, מחורז.
← דעתי האישית: אני די אוהבת את זה! יש לו ווייב כללי של פנטזיית פיות אגדתית אפלה סטייל הנסיך האכזר, וחלק מהסיבה לכך שאני כ"כ אוהבת אותו היא שלמרות שהוא קצת מטורף ומלא בתיאורים לא רגילים, הוא גם מקורי לגמרי. לא יצירת מופת, ובכל זאת.
16.10.2023 / Bells's Hum:
★ מידע טכני: שיר, 295 מילה.
★ תיאור: שיר באנגלית שבא מהרצון לכתוב על המשפט "From the humming of the bells". מחורז.
★ דעתי האישית: לכל דובר אנגלית הוא בטח יראה כטבח אכזרי, אבל אני די גאה בעצמי עליו. הוא ממש מחורז והכול.
19.02.2024 / מחר תהיה סערה:
← מידע טכני: שיר, 353 מילה.
← תיאור: שיר בסגנון קצת מהורהר על אישה שמדברת עם גבר בבר.
← דעתי האישית: שיר שאני אוהבת, בפשטות. הוא שונה מאוד מכל אחד מהשירים כאן, כי לאחרונה אני מתנסה בכיוונים חדשים בכתיבה שלי, אבל למרות שאולי אין לו את האיכות הפנטזיסטית הסוריאליסטית של שאר השירים שלי, אני חושבת שהוא עדיין יותר מוצלח מהם.
27.02.2024 / מחטי קורטיזנה:
★ מידע טכני: שיר, 193 מילה.
★ תיאור: שיר על מתחת ומעל לפני השטח, אחידות ואינדיבדיאליות.
★ דעתי האישית: יש לו את איכות הדימויים הקצת משונה שאני מאוד אוהבת בשירים. כמובן, זה לא מתאים לכל אחד, אבל מבחינתי זה אחד השירים היותר טובים שלי.
11.03.2024 / יש עונות לשירים:
← מידע טכני: שיר, 159 מילה.
← תיאור: חלק ראשון בסדרת שירים קצרה שעוסקת בדימוי כתיבה ומוזיקה לעונות.
← דעתי האישית: נחמד. אני חושבת שזו דוגמה טובה לשיר קלאסי שלי. סגנון חריזה ומשקל כללי שמאפיינים אותי, בחירה תמות שמתאימה לי, דימויים, מעברים בין בתים, מאוד משתלב עם הסגנון שלי. זה טוב, לדעתי, אבל זה לא יוצא מן הכלל.

יצירות לא קלאסיות
[מכיל: 3 יצירות]

14.12.2023 / נוי צל:
← מידע טכני: שיר פלינדרומי, 14 מילה.
← תיאור: שיר על השבע באוקטובר והחמאס.
← דעתי האישית: אני מאוד מאוד גאה בו. עבדתי עליו מאוד קשה (למרות שהיתה לי שם טעות אחת).
02.02.2024 / אנחנו הרי דור של קידמה:
← מידע טכני: פואטרי סלאם, מחורז, 425 מילה.
← תיאור: פואטרי סלאם על אמירות חלולות מתוכן.
← דעתי האישית: נחמד. לא מתאים לכולם, והמסר לא לגמרי מאוגד. עם זאת, באופן כללי כן הייתי ממליצה.
21.04.2024 / אני אוספת שברים מאנשים:
★ מידע טכני: פואטרי סלאם, מחורז, 303 מילה.
★ תיאור: פואטרי סלאם על שברים שאנשים נושאים איתם.
★ דעתי האישית: אני מאוד אוהבת. יש כאן כמה משחקי מילים ממש נחמדים, ובאופן כללי אני אוהבת פואטרי סלאם ואני מרגישה שיוצא לי משהו טוב בז'אנר הזה רק פעמים נדירות. זה לא יצירת מופת או משהו כזה, אבל אני חושבת שזה שווה קריאה.

סיפורים בהמשכים
[מכיל: 2 יצירות]

20.05.2021 / אן קורטיס:
← מידע טכני: פרוזה, פנטזיה אפית, דיסטופיה, נטוש.
← מספר פרקים: 6.
← תקציר:
ילדים לא שורדים במלחמה.
אן קורטיס בת השבע־עשרה לא ילדה כבר מזמן. מאז גיל אחת־עשרה היא מפרנסת את משפחתה בקושי, ומקפידה להוריד ראש ולא להגיע למרכז תשומת הלב. בתור תכולה, הנמוכה ביותר מבין מעמדי הפארים, היא יודעת שהסיכוי שתזכה לראות את הוריה מזדקנים קלוש, אבל נחושה בדעתה לדאוג שכשיגדלו, העולם יהיה טוב יותר לאחיה, נייגל ואלואיז.
בעולמה של אן, טֶסְארָה, כל מורד גלוי בשילטון נעלם בדרך פלא ולא נמצא שוב. אבל ישנם מורדים שקטים ואן, כמעשה התרסה נגד השילטון, בוחרת לעבוד למען השוק האפור של הפארים נמוכי המעמד, בתקווה שיום אחד תוכל לברוח עם אחיה אל הרמוניה, הארץ המוגנת של המורדים.
אבל כל תקוותיה מתנפצות יום אחד, כאשר היא מתעוררת ומוצאת את עצמה בלי זיכרון של חודשים, בתוך מחנה משונה המכונה "הסנדאות". אל המחנה הזה נבחרה מבלי ידיעתה אן על ידי שליטי טסארה, ובו היא לומדת יחד עם מאות נערים אחרים מגילאים שונים לשלוט בכוחותיה, ואת האומנות היחידה שמשפיעה בעולמה - אומנות ההרג.
אבל אן יודעת שמשהו קרה לה בחודשיים המחוקים. היא יודעת שהשילטונות מנסים להסתיר ממנה משהו, ממה ומכל הנערים סביבה. היא יודעת שהיא מכירה את אחד משותפיה לאוהל, נער ורוד ששמו אמט, אף שאיננה מפגשה אותו בעבר; אבל כדי לגלות את הסודות שמתחת לפני השטח, יהיה עליה לציית לכלל החשוב ביותר - אסור לסמוך על אף אחד.
← דעתי האישית: הסיפור נטוש, כיוון שעבר זמן רב מאז הכתיבה שלו וסגנון הכתיבה שלי כבר לא מתואם. הוא נכתב בתקופת השגעון ההיא שלאחר קריאת "משחקי הרעב" בפעם הראשונה כשכל מה שכתבתי היה חיקוי עלוב שלו. למרות הכול בתור סיפור מתח הוא נחמד ולקראת הפרקים האחרונים הוא מפתח טיפונת מודעות עצמית.
05.11.2023 / רסיסים:
← מידע טכני: פנטזיה, גמור.
← מספר פרקים: 26/23/22/21 (תלוי בספירה).
← תקציר:
יוני ידעה על זהויות. אוריפין לעולם לא השתנה, והוא חשב שכולם כמוהו; כשנתן לה את השם קימרה - לוחמת - הוא חשב שהוא מכיר אותה, את מי שהיא, באמת. אבל מה שהוא לא הבין, היה שאין מי שהיא באמת. היא היתה יוני. היא היתה קימרה. היא היתה אחרות. היא היתה אותה אחת. מה זה משנה בכלל?
← ההערה: כן, אני לא עומדת לעמוד ביעד של נאנו. לא ציפיתי שזה יקרה ואני לא מתכוונת להתאמץ כדי לפחות להתקרב לכך. אבל זה בסדר. זו לא המטרה של הסיפור הזה. הסיפור של פיסטיה, לאסטריה ויוני/אטלס הפך להיות כל כך מורכב לאורך הזמן עד שכבר לא ממש ידעתי מאיפה אני יכולה להתחיל לפרום את החוטים. האם אני צריכה להציג עוד קטעי יומנים? להרחיב על שומרת? על עברה של פיסטיה? על השררות? איזה חלק של יוני להציג קודם? ריליה? קימרה? יוני? זורינה? ולאסטריה? ואזוריד? זה כבר נעשה מסובך מדי. ולכן החלטתי לכתוב את הסיפור בהמשכים הזה. את רוב העבודות שלי אני עורכת משהו בין 3 ל17 (אני לא צוחקת) פעמים לפני פרסום. את הקטעים בפורטל אני על פי רוב עורכת פחות (בדרך כלל פעמיים), אבל הסיפור הזה לא יערך בכלל. אני אנסה ליישם את המטרה של נאנו - לכתוב בלי מחשבה, בלי ביקורתיות, בלי לתקן את עצמי ובלי לשנות קטעים קודמים. פשוט לכתוב את הסיפור הזה.
נ.ב. גם מי שלא מכיר את שחר של יכול לקרוא את הסיפור, אבל זה יכול להיות קצת מבלבל.
← דעתי האישית: זו לא יצירת מופת. ובלי ספק היא באיכות שונה מזו שאני רגילה לפרסם בפורטל - וכשאני מתייחסת ל"איכות", אני מתכוונת למרקם, כי זו יצירה שכתבתי כמעט בלי שום עריכות, רוב הזמן בקושי מספיקה לכתוב פרק ביום, רצה עם משפטים בלי לטרוח להשקיע מחשבה מיותרת באף מילה. והתוצאה מעורבת. יש בסיפור בהמשכים הזה כמה חלקים שאני מאוד מאוד גאה בהם. יש בו כמה חלקים שאני מאוד מתביישת. יש הרבה חלקים שאני אדישה אליהם. הוא גם די פשטני, ואומר לקורא בפרצוף את כל מה שהוא יכול לדעת על הדמויות. מצד שני, לעומת אן קורטיס... אני מניחה שאני אמליץ ספציפית על פרקים חמישי, שמיני, ושלושה עשר.

קטעים לפעילויות
[מכיל: 2 יצירות]

20.03.2022 / להתחפש או לא להתחפש - זאת השאלה!:
← מידע טכני: פארודיה, מבוטא, 113 מילה, מבוסס על התרגום של אברהם שלונסקי ל"המלט".
← לפעילות: "פעילות פורים מספר 1": לכתוב קטע/שיר על דמות ששוקלת למה להתחפש בפורים.
← תקציר: עריכת הדיאלוג המפורסם מ"המלט" בהתאם ללבטים מודרניים לגבי תחפושות בפורים.
← דעתי האישית: חמוד. לא מקורי מאוד אבל מעט משעשע, תיאטרלי בכוונה תחילה ובאופן כללי חביב.
24.03.2022 / חמישה גוונים של יאוש:
← מידע טכני: פרוזה, מבוטא, 1902 מילה.
← לפעילות: "פעילות פורים מספר 3": לכתוב קטע/שיר על פורים, שבו חמשת המשפטים הבאים: והיא ישבה בחושך, בודדה. עיניה עצומות. | "שוקו! שוקו רק ב2 שקלים!" קרא דודקה. | על החצאית היו רקומים עשרות פרחים קטנים. | "קו 89" צלצלה הכריזה של האוטובוס, אוי לא. | בוקר זה לא דבר נעים בכלל.
← תקציר: חמש דמויות שונות הקשורות זו לזו מעבירות את פורים ברמות שונות של אומללות.
← דעתי האישית: כשרק כתבתי אותו ממש שנאתי אותו אבל עם הזמן הפשרתי כלפיו. זו (אם אני לא טועה) היצירה היחידה אי פעם שכתבתי עם דמויות ישראליות והיא בסגנון מאוד שונה מהסגנון הרגיל שלי, אבל היא עדיין נחמדה. לא מדהימה, נכון, אבל היא לא בלתי קריאה ואפילו יכולה להביא לסיפוק מסוים.

MayNay 23
[מכיל: 27 יצירות]

01.05.2023 / לפעמים היא מרגישה כמו גלויה:
← מידע טכני: פלסף מעורפל, לא מבוטא, 444 מילה.
← דמות ראשית: אניה.
← תקציר: אניה תוהה לעצמה על מוסכמויות שבשתיקה חסרות הגיון לדעתה.
← דעתי האישית: הונסטלי, די משעמם. הוא לא גרוע כי כתבתי אותו בנקודה שבה הכתיבה שלי כבר הייתה די טובה, הוא לא מאוד קלישאתי ואני עצמי יכולה ליהנות מקריאה חוזרת שלו לפעמים, אבל אני לא חושבת שרוב האנשים יסכימו איתי. לחובבי הז'אנר.
← לשם היום: "כמו בגלויה".
02.05.2023 / פרחי אביב נבולים:
← מידע טכני: אנגסט, לא מבוטא, 1159 מילה.
← דמות ראשית: דטרה/אניה.
← תקציר: אניה ודטרה הן אחיות תאומות; דטרה חדת הלשון אוהבת את הטבע בעוד אניה המסוגרת אך התלויה בדטרה מעדיפה להעביר את רוב זמנה בבית. מדי בוקר, כשהן יוצאות לעיר, לבית הספר, דטרה עוצרת ביער כדי לקטוף פרחים. מתאר את הדיאלוגים ביניהן יום אחר יום בעוד אניה מנסה לשכנע את דטרה להתקדם הלאה, בהתאם להתקדמות חייהן, משובץ בפסקאות שמציגות מידע עליהן.
← דעתי האישית: אני די אוהבת אותו. יש לי חיבה מוגזמת לדמויות תאומות בספרים ובכתיבה ואני אוהבת את הדיאלוגים בין אניה לדטרה - שבדומה ליצירות אחד מול רבים ולהבות כתובים כמעט ללא שום תיאורים, את הדינמיקה ביניהן וכל דמות בפני עצמה. במקור תכננתי לפתח אותן הרבה יותר במייני אבל בסוף כתבתי עליהן מעט מאוד קטעים, אבל בהחלט ייתכן שאחזור לכתוב עליהן פשוט כי אני אוהבת אותן.
← לשם היום: "פרחי אביב".
03.05.2023 / זהרורים:
← מידע טכני: שיר לירי, 85 מילה.
← תיאור: דימויים והשוואות שונות של ולזהרורים, כתוב בחרוזים.
← דעתי האישית: שיר טוב. לא מדהים ולא גרוע, בסכ"ה שווה קריאה.
← לשם היום: "זהרורים".
04.05.2023 / טעם דבש:
← מידע טכני: שיר לירי, 63 מילה.
← תיאור: תיאור טעם דבש, כתוב חרוזים.
← דעתי האישית: שיר חביב. הדימויים לפעמים לא לחלוטין קשורים אבל אני עדיין חושבת שהוא שיר טוב ושווה קריאה.
← לשם היום: "טעם דבש".
05.05.2023 / זריחה של בוקר:
← מידע טכני: שיר לירי, 34 מילה.
← תיאור: תיאור שקיעה וזריחה והשוואה ביניהן, בהשוואה מרומזת לאניה ודטרה, כתוב בחרוזים.
← דעתי האישית: הוא שיר טוב, למרות שהוא לא בולט במיוחד. ההשוואה לאניה ודטרה די חלשה ונעשתה בעיקר כדי לרצות את עצמי בגלל שלא הצלחתי להביא את עצמי לכתוב עוד קטע עלילתי עליהן.
← לשם היום: "זריחה של בוקר".
07.05.2023 / אור כוכבים נופלים:
← מידע טכני: סוריאליזם, אנגסט, לא מבוטא, 1085 מילה.
← דמות ראשית: אנייסטריה.
← תקציר: ערב אחר ערב אסטריה נשענת אל המרפסת כשכוס יין בידה, צופה בכוכבים הנופלים ומחכה לאחד שיפול למענה. יום אחד בתה הצעירה יוצאת למרפסת כדי לצפות בהם יחד איתה.
← דעתי האישית: זה קטע שמאוד נהנתי מהכתיבה שלו, אז אני לא יודעת עד כמה אני מקור אובייקטיבי להעיד על האיכות שלו (למרות שזה תמיד נכון). אני מאוד נהנתי ממנו, במיוחד מהפתיחה ומהסיום והדינמיקה בין האם לביתה. יש אנשים שיתקשו לבלוע את הפסקה הראשונה.
← לשם היום: "אור כוכבים".
08.05.2023 / מפליצת הקשתות בענן הכחולות:
← מידע טכני: פלאף, צ'אט, מבוטא שטחית, 1043 מילה.
← דמות ראשית: ללא שמות.
← תקציר: טעות במספר מובילה לשיחה בין שתי מתכתבות.
← דעתי האישית: קודם כל אני רוצה לציין ששקלתי לסמן אותו בכוכב, אבל החלטתי שלא, כיוון שהוא שואב השראה גדולה מהפאנפיק (הנהדר) Little Numbers. אבל אם מתעלמים מזה, זה קטע די לא רע, מעט שנון, מעט מצחיק, מלא במבוכה וחוסר בושה של טינאייג'רים, הגיוני וחסר הגיון במינון.
← לשם היום: "גווני הקשת".
09.05.2023 / רגע נצחי:
☆ מידע טכני: אנגסט, סוריאליזם, מבוטא, 1361 מילה.
☆ דמות ראשית: ילדה.
☆ תקציר: קטע שפותח עלילה חדשה לגמרי ב"שחר של". קשה לכתוב בלי לספיילר את הסגנון יוצא הדופן של הקטע, אבל הדמות הראשית - הילדה - תופסת את מעבר הזמן בצורה שונה מרוב האנשים והקטע מציג מעט מחייה ומסביר כיצד קיבלה את שמה היחודי.
☆ דעתי האישית: אחד מהקטעים הכי אהובים עלי, אולי אפילו הפייבוריט. הוא פשוט מקסים ומטורף לגמרי. הייתי ממליצה עליו לכל אחד, על אף הסגנון היחודי שלו.
☆ לשם היום: "להתחיל מחדש".
10.05.2023 / שמיכת שלג:
← מידע טכני: אנגסט, סוריאליזם, מבוטא, 550 מילה.
← דמות ראשית: ילדה.
← תקציר: השלג לבן ועוטף את העולם, ובפינה אחת בשוליו נפגשות לראשונה (בעכשיו) שתי דמויות.
← דעתי האישית: גם זה קטע שאני מאוד אוהבת, והוא ממשיך/מקדים/מתאר את הקודם (בהתאם לתפיסה של הדמות הראשית למעבר הזמן). יש לי בדיוק שתי אובססיביות כתיבתיות: אחיות תאומות ותיאורי שלג. הקטע הזה עמוס בתיאורי שלג וכפור ולכן הוא מאוד מספק עבורי.
← לשם היום: "שלג לבן".
11.05.2023 / שמיכת אריג מתנגנת:
← מידע טכני: שיר, 97 מילה.
← תיאור: שמיכת שלג לבנה תחת שמי אריג כוכבים, מנגינה שמשתלבת בזוהר שמי הזריחה הורודים, כתוב בחרוזים.
← דעתי האישית: הוא אולתר ממש רגע לפני שהלכתי לישון בעיקר כדי לצאת חובה במייני של אותו יום אבל אני עדיין אוהבת אותו. הדימויים די מוצלחים לדעתי.
← לשם היום: "עננים ורודים".
12.05.2023 / When The Birds Will Chirp:
← מידע טכני: שיר, אנגלית, 51 מילה.
← תיאור: שיר קצר באנגלית שמתאר את ציוץ הציפורים בבוקר.
← דעתי האישית: הוא לא כ"כ טוב. קודם כל, בעקבות טעות שנפלה בגרסא המקורית ונערכה ממנו שתי השורות הראשונות בכלל לא מתחרזות - מה שדי משמיד את האחידות של השיר. וחוץ מזה הוא קצת קלישאתי. הוא חמוד אבל לא יותר מזה.
← לשם היום: "ציוץ הציפורים".
14.05.2023 / The girl who dripping roses:
← מידע טכני: שיר, אנגלית (יש תרגום לעברית), 117 מילה במקור, 91 בעברית.
← תיאור: שיר פולקלוריסטי אפל על ילדה האוחזת בלהב.
← דעתי האישית: הוא נוצר כשהאזנתי ל"Queen Of kings" בלופים והתפתח לי חשק לכתוב שיר פולקלוריסטי מעט אפל על דמות שקצת פיתחתי בראש שלי לאחרונה אבל אף פעם לא כתבתי עליה. כתבתי אותו באנגלית אבל תרגמתי לעברית. כשרק כתבתי אותו מאוד מאוד אהבתי אותו, עכשיו אני סתם סובלת אותו.
← לשם היום: "עלה ורד".
15.05.2023 / בנות הלבנה והחמה:
← מידע טכני: שיר אפי, 119 מילה.
← תיאור: מעין פתיחה לבלדה בעולם בו נכתבה, המתארת את האגדה המוכרת על בנות הלבנה והחמה. פותחת קו חדש ב"שחר של".
← דעתי האישית: כאמור (=ככתוב) זו (סוגשל) פתיחה לקו חדש ב"שחר של" וספציפית קו שאני מאוד אוהבת. אני מאוד אוהבת אותו (=את השיר), אבל אני יודעת שהוא יכול להיראות מעט יבש לאנשים מסוימים.
← לשם היום: "לנצח (Forever)".
16.05.2023 / סיפור אגדה נותר פתוח:
☆ מידע טכני: שיר, 135 מילה.
☆ תיאור: שיר המתאר את מערכת היחסים של שני ילדים בהתאם למעבר העונות.
☆ דעתי האישית: אני מאוד אוהבת אותו, למרות שבאיחור הבנתי שהפסקה הראשונה מחורזת בצורה עלובה. אני חושבת שהווייב שלו מקסים בסגנון הפלאפי שלו ושונה ממה שאני עושה בדר"כ אבל יפה בדרכו שלו.
☆ לשם היום: "סיפור אגדה".
17.05.2023 / סולו אדום:
← מידע טכני: פנטזיה, לא מבוטא, 301 מילה.
← דמות ראשית: שתי נשים חסרות שם.
← תקציר: שתי נשים נלחמות והלחימה שלהן מושוות לריקוד וציור, מורכב בעיקר מתיאורים.
← דעתי האישית: זה אחד מהאלתורים שהתפקששו, בעיקר בגלל שההקשר ל"משיכת מכחול" נוסף בדיעבד. הוא לא גרוע אבל הוא לא יוצא דופן בשום צורה.
← לשם היום: "משיכת מכחול".
18.05.2023 / Marionette with iron wires:
← מידע טכני: שיר, סוריאליזם, אנגלית, 87 מילה.
← תיאור: מריונטה עם חוטי ברזל רוקדת תחת פקודות אדונה.
← דעתי האישית: שיר מעניין. סוג של פנטזיה אפלה. אני אוהבת אותו, מן הסתם לחובבי הז'אנר.
← לשם היום: "כלוב שבור".
19.05.2023 / והזמן:
← מידע טכני: סוריאליזם, מבוטא, 491 מילה.
← דמות ראשית: ילדה.
← תקציר: הצצה בודדה אל ראשה של הילדה ברגע ספציפי מאוד.
← דעתי האישית: כמו שאר הקטעים עם הילדה, גם זה כתוב בצורה יוצאת דופן - אם כי שונה משני הקודמים. לא מתאים לכל אחד, אני אפילו לא בטוחה שבשבילי.
← לשם היום: "להאמין".
21.05.2023 / סוחרת העלילות:
☆ מידע טכני: סוריאליזם, מבוטא, 430 מילה.
☆ דמות ראשית: כפור.
☆ תקציר: מדי שנה באה אל לורל "סוחרת העלילות", כפור, האישה ששיחקה בנייפל כפי שילד משחק בצעצוע.
☆ דעתי האישית: הוא נהדר. הוא אולי לא הכי חזק שלי, אבל אין בו שום חלק שיורד מהרמה הכללית של הקטע, הכול משתלב בצורה אחידה וזורם בצורה הכי חלקה שאפשר.
☆ לשם היום: "הרמוניה".
22.05.2023 / הראשונה:
← מידע טכני: רומן מכתבים, לא מבוטא, 799 מילה.
← דמות ראשית: דמות שניתן לכנות סְקֶרִיפְּטוֹרָה.
← תקציר: מי אני? אני אני, עצמי, אנוכי, מה שתרצו. אני יצור בעלת קיימות נצחית, בניגוד אליכם. אין לי שם. שם הוא אחת ההמצאות המטופשות ביותר של בני האדם. אני גם לא זכר או נקבה, לא זקן ולא צעיר, לא שמח ולא עצוב. אבל אם אתם חייבים, אתם יכולים לחשוב עלי כעל סְקֶרִיפְּטוֹרָה. ככה רוב האנשים חושבים עלי. על פי ההגדרות שלכם אני עתיקה מאוד - הייתי כאן הרבה לפניכם, הרבה לפני הוריכם וסבכם וסבי סבכם וכל שושלתכם. הייתי כאן לפני הדינוזארים. הייתי כאן בבריאת היקום. הייתי כאן לפני היקום. הייתי כאן לפני הכול, ומכיוון שאני היא הכול, זוהי אירוניה נפלאה, אינכם חושבים?
← דעתי האישית: קטע מעניין. עוד כשכתבתי אותו לא סבלתי אותו אבל משתמשים אחרים אהבו אותו מאוד ועכשיו אני די מעריכה אותו. הוא יוצא דופן סגנונית (עוד אחת מההתנסויות שלי) ואנשים שיכולים להסתדר עם הסגנון הזה, לדעתי, יאהבו אותו.
← לשם היום: "בפעם הראשונה".
23.05.2023 / גשם של ורדים:
← מידע טכני: שיר, 64 מילה.
← תיאור: שיר פולקלוריסטי מעט אפל בהמשך לThe girl who dripping roses.
← דעתי האישית: נחמד. די פרווה. קריאה טובה אבל ישכח מכם תוך רגע.
← לשם היום: "נצחון".
24.05.2023 / מנגינת הפסנתר:
← מידע טכני: אנגסט, סוריאליזם, לא מבוטא, 740 מילה.
← דמות ראשית: ילדה/אישה.
← תקציר: העץ מלבלב באדום וגלים זורמים מטה ונוטפים על השחור והלבן. המראה הוא הכול והקולות כמעט שלא כלום; וחוץ זה יש גם אחרת.
← דעתי האישית: עוד קטע שמתרחש כרנולוגית לפני/במהלך/אחרי הקטעים הקודמים. אני אוהבת אותו כמו שאהבתי את כולם, ואני חושבת שהוא לא פחות טוב מהם.
← לשם היום: "עץ מלבלב".
28.05.2023 / sparks:
← מידע טכני: שיר, אנגלית, 75 מילה.
← תיאור: שיר קצר על מערכת יחסים תלותית.
← דעתי האישית: שיר בסדר. אני לא מאוד חזקה באנגלית והשיר הזה די מיצה את מלוא הכישרון שלי.
← לשם היום: "נצחון".
← הערה: על אף שהשיר פורסם ב28, מדובר בשיר שנכתב ליום ה25 ("ניצוצות") אך בגלל חג השבועות ניתנה הארכה.
28.05.2023 / הוא חזר:
☆ מידע טכני: שיר, אנגסט, סוריאליזם, 228 מילה.
☆ תיאור: שיר שמציג את כל אחד מהכוכבים ומתאר את יחסם של אנשים אליו ואת השפעותיו.
☆ דעתי האישית: שיר פולקלורי נפלא ונכתב סגנונית דומה ל"סיפור אגדה נותר פתוח" בזמן האזנה לVesna, והתוצאה בהתאם. אני אישית אוהבת אותו, אני לא יודעת עד כמה אנשים אחרים יתחברו.
☆ לשם היום: "הוא יחזור".
29.05.2023 / הנזר בן הטבע:
← מידע טכני: אנגסט, סוריאליזם, לא מבוטא, 449 מילה.
← דמות ראשית: הילדה הקולעת כתר זרדים.
← תקציר: קטע באווירת פנטזיה אפלה, עם דימויים חוזרים ונשנים של שלג. ילדה יושבת על סף אגם וקולעת לה כתר זרדים בעודה שרה.
← דעתי האישית: קצת התלבטתי האם לסמן אותו בכוכב אבל החלטתי שלא. למרות זאת זה קטע שאני די אוהבת ומאוד גאה בעצמי על שהצלחתי להעביר את הווייב שלו נכון.
← לשם היום: "ושוב נשמע הניגון".
30.05.2023 / הלילה הגיע:
← מידע טכני: אנגסט, סוריאליזם, מבוטא, 891 מילה.
← דמות ראשית: שמה לא מתגלה עד סיום הקטע.
← תקציר: שתי אחיות עומדות במרפסת וצופות בכוכבים צונחים; אחת נאה ואחת מכוערת.
← דעתי האישית: זה קטע שקצת משחק על כל הגילטי פלז'ר הסודיים הקטנים שלי. אז אני לא חושבת שהוא יוצא דופן במיוחד, אבל אני מחבבת אותו. הוא הגיע יותר מוקדם מכפי שתיכננתי ולכן לא יוצר בדיוק את אפקט ההפתעה שקיוויתי לו. הוא ממשיך יצירות קודמות ממייני.
← לשם היום: "התאחות".
31.05.2023 / אל לך להחיש מסעך:
← מידע טכני: קשה להגדיר, מבוטא, 166 מילה.
← דמות ראשית: המספר?
← תקציר: אל לך להחיש את מסעך, מוטב שימשך שנים רבות. קטע שפשוט עוסק במשפט הזה ומציג שורה של ארכיטיפים של דמויות.
← דעתי האישית: בסדר. אני לא כ"כ אוהבת אותו אבל אוואנס ונטע אהבו אותו אז כנראה שהוא לא ממש גרוע.
← לשם היום: "ריקוד של כתיבה".
02.06.2023 / תחת אור יום:
← מידע טכני: פרוזה, פנטזיה, לא מבוטא, 1209 מילה.
← דמות ראשית: קסטרה/וגה.
← תקציר: זה (סוגשל) הקטע העלילתי הראשון שכתבתי בקו הזה של "שחר של". וגה וקסטרה קמות מוקדם בבוקר יום לאחר חגיגות הירח החדש ויוצאת לעבר טירת הקיסר לאחר זימון.
← דעתי האישית: עקרונית הוא לא כתוב רע, אבל הוא עמוס בתיאורים באופן שעשוי להיות משעמם.
← לשם היום: "כמו הירח".

MayDay 24
[מכיל: 4 יצירות]

01.05.2024 / כיסופיו של המדבר:
← מידע טכני: שיר מחורז, 156 מילים.
← תקציר: נטיית ליבו של המדבר היא לסחוף ולמחוק את זכרונותיהם של העוברים בו.
← דעתי האישית: אוהבת. שיר קצר ונחמד שאני חושבת שדי הצלחתי בטון שלו.
← לשם היום: "געגועים".
02.05.2024 / תלתן רענן:
← או: האלה של בובות החרסינה.
← מידע טכני: קטע עלילתי, 884 מילים.
← תקציר: קטע באותו סגנון כמו "ניצני סביון" (או: האלה של הכוכבים הנופלים), על אלת הבובות השבורות וההתפתחות שלה לאורך השנים.
← דעתי האישית: סביר. קצת קשה לי לחוות דעת על קטעים כאלה, למען האמת, כי אני מרגישה שהם היו משעממים אותי, כי אין להם המון עלילה, אבל אני דווקא מקבלת עליהם ביקורות חיוביות ונהנית לכתוב אותם. אז אני מניחה שלחובבי הז'אנר.
← לשם היום: "לב שבור".
03.05.2024 / סורגים:
← מידע טכני: קטע, חלק מ"שחר של עידן חדש" אבל גם סנטדאלון, 1930 מילים.
← תקציר: נערה מגיעה לבית סוהר כדי לפגוש אסירה.
← דעתי האישית: טרי מדי בראש שלי, אצטרך להמתין קצת לפני שאקרא אותו ואחליט מה דעתי.
← לשם היום: "סורגים".
05.05.2024 / נשימת חורף:
← מידע טכני: קטע, חלק ב' של זה אבל לגמרי אפשר לקרוא בפני עצמו (זה מקבצץ שירים שכל אחד עוסק בעונה אחרת), 253 מילים.
← תקציר: זכרונות שקשורים בעונת החורף.
← דעתי האישית: די מוצלח. אני חושבת שזה מייצג כללי ממש טוב לסגנון שלי ככותבת שירים, כי הוא מאזן בין כל מיני גוונים שהתעסקתי בהם.
← לשם היום: "לבד".

באטלים בהם השתתפתי
[מכיל: 2באטלים]

18.05.2021 / טילים, חמאס, אזעקות ומה שביניהם:
← מידע טכני: דרמה, פרוזה, לא מבוטא, 491 מילה.
← הבאטל: מני VS קלישה (אני), על הנושא "טילים, חמאס, אזעקות ומה שביניהם". המצב בסוף: קלישה: 8. מני: 3.
← דעתי האישית: באותו סגנון כמו "שָׁמְרֵנִי יְהוָה" ולמעשה די מעתיק ממנו בגסות. נחמד, די ממצה את עצמו.
20.06.2022 / אור הזרקורים:
★ מידע טכני: דרמה, פרוזה, לא מבוטא, 418 מילה.
★ הבאטל: נטע VS קלישה (אני), על הנושא "אור הזרקורים". המצב בסוף: קלישה: 1. מני: 1.
★ דעתי האישית: אני אוהבת את הקטע הזה. אני חושבת שהוא כתוב כראוי, במינון בין הערפול לבין הדיוק ומעביר טוב את הרעיון הכללי שהתגבש לי בראש.

היה היה פעם
[מכיל: 9 יצירות]

21.03.2021 / צבע אפור:
← מידע טכני: פרוזה, לא מבוטא, 612 מילה.
← דמות ראשית: ג'ייק קמפבל.
← תקציר: ג'ייק קמפבל, עורך דין מבריק, פוגש לראשונה את אחייניתו האבודה, סנדי פארקר.
← דעתי האישית: היצירה הראשונה אי פעם שפירסמתי כאן. גרוע. לא יותר מדי מביך אבל באמת לא ברמה.
21.03.2021 / להקפיץ אבנים:
← מידע טכני: פרוזה, רומאנס, לא מבוטא, 439 מילה.
← דמות ראשית: סנדי/תומאס.
← תקציר: סנדי ותומאס מקפיצים אבנים על פני האגם.
← דעתי האישית: הקטע השני שפרסמתי בפורטל (אם אני לא טועה) ולמרות זאת, הוא לא כ"כ גרוע. הוא מן הסתם לא משתווה לקטעים שאני מפרסמת כיום אבל הוא יחסית בסדר.
22.03.2021 / Until death do us part:
← מידע טכני: פרוזה, רומאנס, לא מבוטא, 582 מילה.
← דמות ראשית: ג'ייק/אוליבר.
← תקציר: דרק ואוליבר, הוריה של סנדי, מתחתנים, ובמהלך החתונה אחותו של אוליבר וג'ייק מפלרטטים. כעבור זמן לא מוגדר דרק ואוליבר מדברים ביניהם על התינוקת שעומדת להיוולד.
← דעתי האישית: מביך מאוד. זה הסימן הראשון לתקופה שבה ניסיתי לכתוב כמו הרלן קובן. אזהרת ספויילר: זה לא הלך טוב.
26.03.2021 / מעל לפני השטח:
← מידע טכני: פרוזה, רומאנס, לא מבוטא, 827 מילה.
← דמות ראשית: סנדי/תומאס.
← תקציר: סנדי ותומאס יושבים שוב על שפת האגם בשעת ערב מאוחרת, ובעודם מדברים סנדי חושבת על הקשר שלה.
← דעתי האישית: גם מביך, אבל לא כמו הקודם. רומנטיקה דביקה מטופשת קלאסית.
19.04.2021 / הוא והיא:
← מידע טכני: פרוזה, רומאנס, מבוטא, 2352 מילה.
← דמות ראשית: סנדי/תומאס.
← תקציר: כשסנדי ותומאס נפגשו לראשונה, וכיצד התפתח הקשר שלהם עם השנים.
← דעתי: מאוד מביך עבורי אבל הוא יכול להיות מהנה לקריאה אם מנמיכים ציפיות.
27.04.2021 / רוסליין האבא:
← מידע טכני: פרוזה, מבוטא, 804 מילה.
← דמות ראשית: סנדי/ג'ייק.
← תקציר: הפגישה הראשונה של ג'ייק וסנדי.
← דעתי: הניסיון הכי בולט (ועלוב) שלי לחקות את ניסיון הכתיבה של הרלן קובן וקטע שנכנס לטופ 3 היצירות הכי מביכות שפרסמתי בפורום.
01.06.2021 / טעויות:
★ מידע טכני: פרוזה, מבוטא, 1197 מילה.
★ דמות ראשית: סנדי.
★ תקציר: סנדי חושבת על תומאס, על ילדותה ומתארת את סוגי הכאב שלמדה להתמודד איתם לאורך השנים.
★ דעתי: אני עדיין קצת מתלבטת האם להשאיר אותו מסומן בכוכב, כי הדמויות והסיפור המקדים פשוט כ"כ גרועים, אבל הקטע בפני עצמו די טוב ולכן הוא נשאר.
28.07.2021 / סיוטים:
← מידע טכני: פרוזה, מבוטא, 1573 מילה.
← דמות ראשית: סנדי.
← תקציר: סנדי וג'ייק בביתו של ג'ייק, בפעם הראשונה, וסנדי מתקשה להסתגל לחייה החדשים.
← דעתי: מביך במידה הרגילה לסדרת הקטעים הזאת, אבל לא ממש גרוע כקטע. רק קצת.
06.03.2022 / מכתב פרידה:
← מידע טכני: פרוזה, מבוטא, 466 מילה.
← דמות ראשית: תומאס.
← תקציר: תומאס מגיע לחוף, כהרגלו, לפגישה עם סנדי, אבל מוצא רק גלים גבוהים ומעטפה חומה שנושאת את שמו.
← דעתי: מביך. סביר בתור קטע. למען האמת לא כ"כ אכפת לי ממנו.

שחר של עידן חדש
[מכיל: 1 שאינו יצירה, 23 יצירות, 7 יצירות MayNay 23, יצירת MayDay 24 אחת, סיפור בהמשכים אחד]

20.01.2022 / התלקחות:
← מידע טכני: פנטזיה, מבוטא, 799 מילה.
← דמות ראשית: מאלינה.
← תקציר: קטע הפותח את קו העלילה של מאלינה החיה ביבשת פְרוֹסטְבֶּרס. מאלינה, המתחבאת בביתה ואינה מגלה לאיש על כוחותיה מחשש לחטיפה, מנסה להתרגל לשלוט בכוחה. בתחילת הקטע יש הסבר לרעיון שהביא אותי להתחיל את "שחר של".
← דעתי האישית: קטע די יבש. הוא לא מאוד משעמם, אבל מצד שני הוא גם כמעט שלא מעניין.
26.01.2022 / השתלהבות:
← מידע טכני: פנטזיה, מבוטא, 3046 מילה.
← דמות ראשית: סאירה.
← תקציר: קטע ראשון מיבשת צ'וסורה, המתאר את חייה המוקדמים של סאירה, בת יסודן משלהב שמערכת היחסים בינה לבין משפחתה מורכבת.
← דעתי האישית: הוא בהפרש טוב יותר מכל שכתבתי באותה תקופה, אבל הוא עדיין לא מאוד מוצלח. מעט משעמם.
09.02.2022 / התפשטות:
← מידע טכני: פנטזיה, מבוטא, 1029 מילה.
← דמות ראשית: מירסניה.
← תקציר: קטע ראשון מיבשת אולנאנוס. מירסניה היא מכשפה צעירה ועוצמתית בצורה יוצאת דופן, ומסיימת את לימודיה שנתיים מוקדם יותר מהצפוי, אך במבחנה, דברים מתחילים להשתבש.
← דעתי האישית: קראתי את הפרק הראשון של "המבחן" ולא סבלתי אותו (זה דווקא ספר נחמד) והתערבתי עם חברה שאני אצליח לכתוב פרק ראשון מעניין יותר עם אותה תבנית. אני עדיין טוענת שהצלחתי, אבל זה לא הופך את הקטע ליותר מסביר.
01.03.2022 / אריג של קסם:
← מידע טכני: פנטזיה, מבוטא, 594 מילה.
← דמות ראשית: פיסטיה.
← תקציר: דף מיומנה של פיסטיה, המשווה כישוף לאריגת אריג.
← דעתי האישית: עד לא מזמן הקטע הזה היה מסומן בכוכב, אבל לאחר קריאה חוזרת שלו הבנתי שלמרות שהוא היה יוצא דופן בתקופה שבה פרסמת אותו, עכשיו הוא סתם קטע נחמד. אני אוהבת אותו, אבל לא מתלהבת ממנו.
13.03.2022 / להבות:
← מידע טכני: פנטזיה, מבוטא, 662 מילה.
← דמות ראשית: אתריסטה.
← תקציר: תיאור חייהם של קורטניקה, גורדון ואתריסטה, המגלים כי הם אשפים - מנקודת מבטה של אתריסטה, המתבגרת החריפה והזועפת שמציגה לנו את העולם מבעד לעיניה - עיניים שאינן קיימות. הקטע מכיל אך ורק דיאלוגים ללא תיאורים למעט הערות שוליים שנועדו להקל על הקריאה.
← דעתי האישית: הוא די מהנה לקריאה, וזורם מהר וחלק. למרות זאת הוא לא מתקרב ללהיות קטע בולט, אז בסכ"ה הייתי מגדירה אותו כנחמד.
25.03.2022 / שריפה:
← מידע טכני: פנטזיה, לא מבוטא, 657 מילה.
← דמות ראשית: אסניה/גולוס.
← תקציר: החוקר גולוס חוקר את אסניה פריסון על בריחתה של ביתה - מירסניה פריסון - מהכלא, לאחר שהכונסה למאסר כיוון שסומנה על ידי פרזיה.
← דעתי האישית: קטע מעבר, על כל המשתמע מכך. ממוצע ביותר.
13.04.2022 / אמיתות ושקרים:
← מידע טכני: פנטזיה, מבוטא, 339 מילה.
← דמות ראשית: פיסטיה.
← תקציר: דף מיומנה של פיסטיה, הדן בטבע האנושי.
← דעתי האישית: נחמד מאוד. מעביר את הרוח של פיסטיה בצורה די ברורה.
08.05.2022 / המינצ'סטרה:
← מידע טכני: פנטזיה, מבוטא, 457 מילה.
← דמות ראשית: פרופסור אזוריד.
← תקציר: לאסטריה הצעירה והלהוטה משוכנעת שהיא מצאה דרך לשזור אופל. מתרחש ביבשת אורליה. החלק הראשון בסדרת אל"א.
← דעתי האישית: סדרת אל"א מאוד בולטת ב"שחר של" ואזוריד, לאסטריה ואקווירה (בנוסף לפיסטיה) תמיד היה מהבולטות שבדמויות. בכל זאת, בהסתכלות לאחור, הקטע הזה לא טוב כמו שזכרתי אותו. הוא חמוד מאוד ומומלץ לקריאה כדי שיהיה אפשר לקרוא את המשך אל"א (כל קטע משתפר) אבל בתור קטע שעומד בפני עצמו הוא לא ממש מספק את הסחורה.
12.05.2022 / שזירת אופל:
← מידע טכני: פנטזיה, מבוטא, 722 מילה.
← דמות ראשית: פרופסור אקווירה.
← תקציר: מורתה של לאסטריה, פרופסור אקווירה, היתה בעברה בקשרים עם פרופסור אזוריד. אולם קשרים אלה התנתקו, וכעת, משהיא מגלה שתלמידתה לומדת עם הפרופסור, היא יודעת שלא תוכל לשבת בחיבוק ידיים בצד.
← דעתי האישית: קטע שני בסדרת אל"א. טוב יותר מהקטע הקודם, לא כ"כ מוצלח בפני עצמו אבל לא גרוע.
27.05.2022 / דמדומים:
← מידע טכני: פנטזיה, מבוטא, 834 מילה.
← דמות ראשית: פרופסור אזוריד/לאסטריה.
← תקציר: העניינים מתחילים להתחמם. פרופוסור אזוריד ולאסטריה נפגשים ביניהם דרך קבע בערבים, וללאסטריה נראה שמצאה פריצת דרך משמעותית. אבל לפני שהם מספיק לבדוק זאת, נשמעות דפיקות בדלת.
← דעתי האישית: קטע שלישי בסדרת אל"א, וכאן כבר נראה שיפור בולט. קטע די טוב. אני לא מאוד אוהבת אותו אבל אין לי שום בעיה איתו+.
03.06.2022 / נקודת השבירה:
← מידע טכני: פנטזיה, מבוטא, 595 מילה.
← דמות ראשית: לאסטריה/פרופסור אזוריד/פרופסור אקווירה.
← תקציר: דיאלוג בין פרופסור אקווירה לבין פרופסור אזוריד, שמסלים לוויכוח, מביא לנקודת השבירה.
← דעתי האישית: קטע רביעי בסדרת אל"א, ומדובר בקטע נחמד, אם כי פחות טוב מקודמו (לטעמי).
15.03.2022 / החתיכה האחרונה:
← מידע טכני: פנטזיה, מבוטא, 907 מילה.
← דמות ראשית: פרופסור אקווירה/לאסטריה.
← תקציר: קטע לפני אחרון מסדרת אל"א. לאסטריה נפגשת עם אקווירה ומתעמתת איתה
← דעתי האישית: קטע די טוב. המתח מועבר כראוי (יחסית) והתיאורים בפתיחה טובים.
28.06.2022 / ערפל ועלי ורדים:
← מידע טכני: פנטזיה, מבוטא, 1654 מילה.
← דמות ראשית: קימרה/ניזיטיה.
← תקציר: קטע אחרון בסדרת אל"א! ניזיטיה בעלת המראה יוצא הדופן והגינונים המשונים נפגשת, כמנהגה, עם קימרה, אישה איתה מנהלת יחסים לא ברורים, ומנסה לשכנע אותה לעבור איתה ליבשת אורליה.
← דעתי האישית: קטע טוב. אני אוהבת את האווירה, ניזיטיה וקימרה הן מהדמויות האהובות עלי ב"שחר של" (על אף שכן לא ממש מפורט עליהן) והסיפור מתגלגל בצורה הגיונית ונוחה.
10.07.2022 / לבן כמו שלג אאוס:
← מידע טכני: פנטזיה, מבוטא, 1488 מילה.
← דמות ראשית: אלאיה.
← תקציר: פרוסטברס. אַלָאְיַה וזאב המחמד שלה, גְּרִיסְוֶולְד, מוצאים שתי פליטות בשלג, עמוק בתוך אֵאוֹס, האיזור הקר ביותר ביבשת הקרה ביותר.
← דעתי האישית: קטע די טוב. הוא מציג קצת יותר טוב את הדמות של מירסניה אבל אני מאוכזבת ממנו כי יכולתי לעשות הרבה דברים עם השלג ועם הדינמיקה בין אלאיה לגריסוולד ולא עשיתי אותם. למרות זאת הוא קטע נחמד.
29.07.2022 / החנות של משפחת קַאִיטוֹס:
← מידע טכני: פנטזיה, לא מבוטא, 1623 מילה.
← דמות ראשית: אריזאר קאיטוס.
← תקציר: אריזאר קאיטוס מנהלת למחצה את חנות המשפחה, החנות של משפחת קאיטוס, המקום שבו הבלתי אפשרי נעשה אפשרי - אבל יום אחד, כשצועד שרד אל תוך החנות, כל חייו מתהפכים.
← דעתי האישית: קטע די מביך, למען האמת. היתה לא תמונה מאוד ברורה בראש של איך ניקסי וארזיאר צריכים להתנהג וכשניסיתי להעביר את זה לדף זה יצא מגוחך לגמרי. זה לא קטע גרוע והוא אפילו יכול להיות די מהנה, אבל כשאני קוראת אותו אני פשוט לא מסוגלת שלא לשים לב לדברים האלה.
← 16.09.2022 / הכתבים הגנוזים:
← מידע טכני: פנטזיה, מבוטא, 237 מילה.
← דמות ראשית: פיסטיה.
← תקציר: קטע מהכתבים הגנוזים שביומנה של פיסטיה - דף יומן שלא התגלה לארכיאולוגים מעולם.
← דעתי האישית: הוא היה טוב יותר בדף הWord עם הקשקושים והסימונים וגודל הכתב המשתנה, אבל גם בפני עצמו הוא די טוב, אם כי קצת קלישאתי.
12.01.2023 /כתמים של אור:
★ מידע טכני: פנטזיה, סוריאליזם, אנגסט, מבוטא, 1845 מילה.
★ דמות ראשית: תיאה/קאיסה.
★ תקציר: קאיסה ותיאה הן אחיות תאומות. קאיסה נקראה על שם הירח ותיאה קיבלה את צבע השמש. דיאלוג קצר בין האחיות, המתמצת את מערכת היחסים ביניהן.
★ דעתי האישית: אחת היצירות האהובות עלי שלי. הפתיחה עשויה לדרוש מעט סבלנות אבל לאחריה מגיע דיאלוג שאני מאוד מאוד אוהבת ושניהם יחד (עם היופי שבתיאורים של הפתיחה) יוצרים קטע די טוב לדעתי.
09.02.2023 / נהר של מילים:
← מידע טכני: פנטזיה, מבוטא, 289 מילה.
← דמות ראשית: נערה.
← תקציר: הנערה כתבה.
← דעתי האישית: אני מאוד אוהבת אותו בתור קטע המעבר שהוא, ולמעשה אולי אפילו הייתי מסמנת אותו בכוכב לולא הוא היה - וול, קטע מעבר, כזה שלא ממש קורה בו כלום.
29.03.2023 / העקעקיים:
← מידע טכני: פנטזיה, מבוטא, 289 מילה.
← דמות ראשית: נערה.
← תקציר: קטע מעורפל מיבשת לינאור, המערב נערה, חליל ועקעקיים.
← דעתי האישית: גם את הקטע הזה אני מאוד אוהבת, על אף שהוא כביכול קצר ולא מביא להרבה התפתחות עלילתית. הוא בסגנון קצת מיוחד בגלל הסיבה שגרמה לי לכתוב אותו אבל הוא עדיין מאוד טוב בפני עצמו ואני מאוד את פסקת הסיום.
← נ.ב. בדיוק שמתי לב שיש בו בדיוק אותה כמות מילים כמו הקטע הקודם. סתם לתשומת לבכם כמה שזה מגניב.
02.04.2023 / עשן ועלים נבולים / אשכול הרשמה: אשכול ההרשמה של משחק התפקידים שמבוסס על העולם של שחר של עידן חדש.
09.04.2023 / לשון הדבש של בת עץ היוני ירוקת הגלימות:
★ מידע טכני: פנטזיה, לא מבוטא, 2467 מילה.
★ דמות ראשית: אטלס/יוני
★ תקציר: מרחיב קצת על סיפור הרקע של אטלס אזוריד ומורתה של לאסטריה שהופיעו בסדרת אל"א ומתאר כיצד נפגשו לראשונה ואת מערכת היחסים שהתפתחה ביניהם לפני תחילת הקטע "המינצ'סטרה".
★ דעתי האישית: קטע שאני מאוד אוהבת. פרוזה זורמת בצורה יוצאת דופן עם נגיעות רומנטיקה מרומזת שלשם שינוי הצליחה לי (שווה את זה). הקטע כתוב פשוט בצורה כ"כ חלקה והדמויות נהדרות בפני עצמן והדינמיקה ביניהן נפלאה, וזה הופך אותו, למרות שטכנית הוא לא מאוד בולט או יוצא דופן, לקטע די מוצלח אני חושבת.
★ נ.ב. השם הכי ארוך+מוזר שיצא לי להעניק לקטע.
23.05.2023 / צחוק:
← מידע טכני: פנטזיה, מבוטא, 507 מילה.
← דמות ראשית: סנזיאנה.
← תקציר: הדבר הראשון שסנזיאנה זוכרת הוא צחוק.
← דעתי האישית: עוד קטע שאני מאוד מאוד אוהבת. אני חושבת שהוא כיפי, אני חושבת שהגיבורה מעניינת, ואני חושבת שהוא פשוט טוב. שווה קריאה.

MayDay 23
09.05.2023 / רגע נצחי:
☆ מידע טכני: אנגסט, סוריאליזם, מבוטא, 1361 מילה.
☆ דמות ראשית: ילדה.
☆ תקציר: קטע שפותח עלילה חדשה לגמרי ב"שחר של". קשה לכתוב בלי לספיילר את הסגנון יוצא הדופן של הקטע, אבל הדמות הראשית - הילדה - תופסת את מעבר הזמן בצורה שונה מרוב האנשים והקטע מציג מעט מחייה ומסביר כיצד קיבלה את שמה היחודי.
☆ דעתי האישית: אחד מהקטעים הכי אהובים עלי, אולי אפילו הפייבוריט. הוא פשוט מקסים ומטורף לגמרי. הייתי ממליצה עליו לכל אחד, על אף הסגנון היחודי שלו.
☆ לשם היום: "להתחיל מחדש".
10.05.2023 / שמיכת שלג:
← מידע טכני: אנגסט, סוריאליזם, מבוטא, 550 מילה.
← דמות ראשית: ילדה.
← תקציר: השלג לבן ועוטף את העולם, ובפינה אחת בשוליו נפגשות לראשונה (בעכשיו) שתי דמויות.
← דעתי האישית: גם זה קטע שאני מאוד אוהבת, והוא ממשיך/מקדים/מתאר את הקודם (בהתאם לתפיסה של הדמות הראשית למעבר הזמן). יש לי בדיוק שתי אובססיביות כתיבתיות: אחיות תאומות ותיאורי שלג. הקטע הזה עמוס בתיאורי שלג וכפור ולכן הוא מאוד מספק עבורי.
← לשם היום: "שלג לבן".
15.05.2023 / בנות הלבנה והחמה:
← מידע טכני: שיר אפי, 119 מילה.
← תיאור: מעין פתיחה לבלדה בעולם בו נכתבה, המתארת את האגדה המוכרת על בנות הלבנה והחמה. פותחת קו חדש ב"שחר של".
← דעתי האישית: כאמור (=ככתוב) זו (סוגשל) פתיחה לקו חדש ב"שחר של" וספציפית קו שאני מאוד אוהבת. אני מאוד אוהבת אותו, אבל אני יודעת שהוא יכול להיראות מעט יבש לאנשים מסוימים.
← לשם היום: "לנצח (Forever)".
19.05.2023 / והזמן:
← מידע טכני: סוריאליזם, מבוטא, 491 מילה.
← דמות ראשית: ילדה.
← תקציר: הצצה בודדה אל ראשה של הילדה ברגע ספציפי מאוד.
← דעתי האישית: כמו שאר הקטעים עם הילדה, גם זה כתוב בצורה יוצאת דופן - אם כי שונה משני הקודמים. לא מתאים לכל אחד, אני אפילו לא בטוחה שבשבילי.
← לשם היום: "להאמין".
21.05.2023 /סוחרת העלילות:
☆ מידע טכני: סוריאליזם, מבוטא, 430 מילה.
☆ דמות ראשית: כפור.
☆ תקציר: מדי שנה באה אל לורל "סוחרת העלילות", כפור, האישה ששיחקה בנייפל כפי שילד משחק בצעצוע.
☆ דעתי האישית: הוא נהדר. הוא אולי לא הכי חזק שלי, אבל אין בו שום חלק שיורד מהרמה הכללית של הקטע, הכול משתלב בצורה אחידה וזורם בצורה הכי חלקה שאפשר.
☆ לשם היום: "הרמוניה".
24.05.2023 / מנגינת הפסנתר:
← מידע טכני: אנגסט, סוריאליזם, לא מבוטא, 740 מילה.
← דמות ראשית: ילדה/אישה.
← תקציר: העץ מלבלב באדום וגלים זורמים מטה ונוטפים על השחור והלבן. המראה הוא הכול והקולות כמעט שלא כלום; וחוץ זה יש גם אחרת.
← דעתי האישית: עוד קטע שמתרחש כרנולוגית לפני/במהלך/אחרי הקטעים הקודמים. אני אוהבת אותו כמו שאהבתי את כולם, ואני חושבת שהוא לא פחות טוב מהם.
← לשם היום: "עץ מלבלב".
02.06.2023 / תחת אור יום:
← מידע טכני: פרוזה, פנטזיה, לא מבוטא, 1209 מילה.
← דמות ראשית: קסטרה/וגה.
← תקציר: זה (סוגשל) הקטע העלילתי הראשון שכתבתי בקו הזה של "שחר של". וגה וקסטרה קמות מוקדם בבוקר יום לאחר חגיגות הירח החדש ויוצאת לעבר טירת הקיסר לאחר זימון.
← דעתי האישית: עקרונית הוא לא כתוב רע, אבל הוא עמוס בתיאורים באופן שעשוי להיות משעמם.
← לשם היום: "כמו הירח".

16.07.2023 / קוראים לי וגה:
← מידע טכני: פרוזה, מבוטא, 1025 מילה.
← דמות ראשית: וגה.
← תקציר: תמונה קצרה מחייהן של האחיות התאומות ריליה ווגה בנות התשע מנקודת מבטה של וגה.
← דעתי האישית: אני די אוהבת אותו. הוא כתוב בסגנון שאני הכי אוהבת לכתוב בו ומתאר לפי דעתי בצורה מאוד טובה את צורת החשיבה של וגה. הסוף שלו מוצלח במיוחד. עם זאת, הוא לא מאוד בולט.
05.11.2023 / רסיסים:
← מידע טכני: פנטזיה, גמור.
← מספר פרקים: 26/23/22/21 (תלוי בספירה).
← תקציר:
יוני ידעה על זהויות. אוריפין לעולם לא השתנה, והוא חשב שכולם כמוהו; כשנתן לה את השם קימרה - לוחמת - הוא חשב שהוא מכיר אותה, את מי שהיא, באמת. אבל מה שהוא לא הבין, היה שאין מי שהיא באמת. היא היתה יוני. היא היתה קימרה. היא היתה אחרות. היא היתה אותה אחת. מה זה משנה בכלל?
← ההערה: כן, אני לא עומדת לעמוד ביעד של נאנו. לא ציפיתי שזה יקרה ואני לא מתכוונת להתאמץ כדי לפחות להתקרב לכך. אבל זה בסדר. זו לא המטרה של הסיפור הזה. הסיפור של פיסטיה, לאסטריה ויוני/אטלס הפך להיות כל כך מורכב לאורך הזמן עד שכבר לא ממש ידעתי מאיפה אני יכולה להתחיל לפרום את החוטים. האם אני צריכה להציג עוד קטעי יומנים? להרחיב על שומרת? על עברה של פיסטיה? על השררות? איזה חלק של יוני להציג קודם? ריליה? קימרה? יוני? זורינה? ולאסטריה? ואזוריד? זה כבר נעשה מסובך מדי. ולכן החלטתי לכתוב את הסיפור בהמשכים הזה. את רוב העבודות שלי אני עורכת משהו בין 3 ל17 (אני לא צוחקת) פעמים לפני פרסום. את הקטעים בפורטל אני על פי רוב עורכת פחות (בדרך כלל פעמיים), אבל הסיפור הזה לא יערך בכלל. אני אנסה ליישם את המטרה של נאנו - לכתוב בלי מחשבה, בלי ביקורתיות, בלי לתקן את עצמי ובלי לשנות קטעים קודמים. פשוט לכתוב את הסיפור הזה.
נ.ב. גם מי שלא מכיר את שחר של יכול לקרוא את הסיפור, אבל זה יכול להיות קצת מבלבל.
← דעתי האישית: זו לא יצירת מופת. ובלי ספק היא באיכות שונה מזו שאני רגילה לפרסם בפורטל - וכשאני מתייחסת ל"איכות", אני מתכוונת למרקם, כי זו יצירה שכתבתי כמעט בלי שום עריכות, רוב הזמן בקושי מספיקה לכתוב פרק ביום, רצה עם משפטים בלי לטרוח להשקיע מחשבה מיותרת באף מילה. והתוצאה מעורבת. יש בסיפור בהמשכים הזה כמה חלקים שאני מאוד מאוד גאה בהם. יש בו כמה חלקים שאני מאוד מתביישת. יש הרבה חלקים שאני אדישה אליהם. הוא גם די פשטני, ואומר לקורא בפרצוף את כל מה שהוא יכול לדעת על הדמויות. מצד שני, לעומת אן קורטיס... אני מניחה שאני אמליץ ספציפית על פרקים חמישי, שמיני, ושלושה עשר.
07.12.2023 / מרדף הגשם ותעתועי האור:
★ מידע טכני: פרוזה, פנטזיה, מבוטא, 1291 מילה.
★ דמות ראשית: אסטריה/אמתיה.
★ תקציר: אמתיה ואסטריה מנהלות דיאלוג שעוסק במערכת היחסים שלהן ובחייהן האישיים, דרך אנלוגיה על טבע האדם, במקביל לריקודה המסורתי של אמתיה, כסופת הלהב.
★ דעתי האישית: אני... אוהבת אותו?
אני חושבת שמבחינת כתיבה הוא די טוב. גם הרעיון המקורי היה די מוצלח. הוא פשוט נכתב בצורה כל כך מקוטעת ואסוציאטיבית, שהתוצאה יצאה די פושרת. חבל. אבל
  פורום: סיפורת ושירה  ·  תצוגה מקדימה: #10002941

אין הודעות חדשות  תשע שנים ו10k! (עמודים 1 2 )
קלישה מהלכת פורסם ב: May 3 2024, 15:29 PM

תגובות: 18
צפיות: 157 		מגניב חתיכת מספר (לפחות בשבילי)
מלא זמן ללא טעם? (אה רגע אני לא רוצה להיות מרושעת)
  פורום: הקדשות, ימי הולדת וחדשים  ·  תצוגה מקדימה: #10002844

אין הודעות חדשות נעוץ: Mayday|אתגר (עמודים 1 2 )
קלישה מהלכת פורסם ב: May 3 2024, 14:38 PM

תגובות: 24
צפיות: 558 		שם+כינוי: קלישה, קלישה מהלכת.
קישור ליצירה: סורג גרים
הערות/הארות/בהצלחה:
  פורום: סיפורת ושירה  ·  תצוגה מקדימה: #10002767

אין הודעות חדשות  סורגים / קלישה
קלישה מהלכת פורסם ב: May 3 2024, 14:37 PM

תגובות: 1
צפיות: 73 		המדף שלי.
אני מרגישה שכתבתי את הקטע הזה מהר מדי? לא שכתבתי אותו מהר מילולית (הוא לקח לי כמה שעות) אלא שהדיאלוגים בו כתובים מהר מדי, עם יותר מדי מלל והתפתחות מהירה מדי מבלי ריווח מספיק. מצד שני, יכול להיות שזה פשוט כי אני עובדת על הקטע הזה כבר כמה זמן, ואני לא יכולה להעריך את הקטעים שלי אובייקטיבית. אשמח אם אקבל התייחסות לכך בתגובות.
על כל פנים, תהנו!
נ.ב. כי חשבתי שזה שינוי מרענן לבחור בשם שהוא לא מתחכם/גרסה פואטית של דבר הרבה יותר פשוט/מנסה להישמע לירי אבל בפועל ארוך מדי ודי מטומטם ולא קשור לסיפור.

סורגים
(1930 מילים)

היה שקט מטריד בבית הכלא, מסוג הדממה הקטלנית שגרמה לה להידרך בחוסר שליטה, תוצר של שנים רבות שבהן למדה להבדיל בין כל סוגי השקט. שורות של תאים מסורגים, טובלים בעלטה, ממוסגרים אבן שחורה עתיקה וכפור שהתגנב לאיטו במעלה עמוד שדרתה. היא החניקה צמרמורת. כפור היתה תופעה כשהגיעה כתוצאה ממחסור בטבע; היא יכלה לחוש אותו רק בעיניים עצומות או בגוף חסר תחושה. אבל כמובן, כאן חסר הרעש.
אפילו החייל לא הרעיש בתנועותיו. ככל הנראה היה מורגל בדממה המטרידה; צעדיו היו זריזים וחרישיים, הליכתו מלאת בטחון. גו זקוף. יד על השוט. מבט בוחן סביב. הוא צעד לפנים, והיא מאחורה, ידיה שלובות מאחורי גבה, עיניה מרוכזות בחריצים וסדקי הלבנים בין הקירות. הוא לא הסתכל אחורה כשהתחיל לדבר.
"רוב האסירים ישנים," הוא אמר בקול חזק. "אבל אי אפשר לסמוך על שגרה במקום מהסוג הזה. אל תופתעי אם תשמעי צעקות מוזרות."
צעקות מוזרות. היא הנהנה לעצמה, מהורהרת. "היא ישנה."
החייל חייך. חיוך קצר. "לא. היא עירנית."
היא הנהנה בשתיקה וחזרה לבחון את האבן, לפני ששמה לב שהוא הסתובב אליה. עיניו עברו עליה שוב מכף רגל עד ראש, כפי שעשה כשרק הגיעה. העיניים הכחולות הכהות. השיער האסוף בצמות כפל ערב. העור השוקולדי. "אם יורשה לי לשאול, גבירתי, מה מטרת ביקורך פה?"
היא העיפה אליו מבט. "כבר שאלתי אותי את זה."
"כמובן." הוא הנהן בהיסוס. "פשוט…" הוא השיב לה מבט, ואז נראה ששינה את דעתו. "לא משנה, את ברברית, נכון?"
היא מצמצה. "מה?"
"ברברית, גבירתי."
היא שתקה לרגע ארוך. "אני איראניטית, אדוני."
"כן," אמר החייל, מהנהן שוב. "אתם אלה עם הנוצות וריקודי המדורה, נכון?"
היא מצמצה שוב, מנסה להימנע מלהפגין על פניה את רגשותיה. אכן, אדוני. תפסת את התרבות שלנו באופן מושלם.
"כן, אדוני. אכן."
"אני מזהה את הצמות, פשוט, את מבינה."
"באמת?"
"כן." הוא פנה ימינה. "היתה לאחותי הקטנה חברה עם צמות כאלו. אבל הן היו הפוכות."
"אתה מתכוון לצמות סמריות?"
"כן!" הוא נקש באצבעותיו. "סמריות. היא היתה סמרית. מה ההבדל בין סמרים לאיראנטים?"
שאלה טובה. "לא גדול."
"אה." הוא טופף באצבעותיו על השוט. "בת כמה את?"
"ארבע עשרה, אדוני."
"זה גיל די צעיר."
"הכול יחסי." היא אמרה ביובש.
"כן, אבל אני מתכוון, את יודעת. את לא אמורה כרגע להיות בבית הספר, או להיות עם חברות, או לשחק בבובות?"
היתה שתיקה שוב. "אני עובדת עבור המשלחת, אדוני."
"אני יודע, אני יודע." הוא אמר לה בחביבות. "פשוט, זה בטח לא מה שאת רוצה, נכון? ההורים שלך מכריחים אותך לעשות את זה?" הוא נאנח. "ההורים שלי הכריחו את אחותי הקטנה לעבוד כשוליית כובען כשהיא היתה גדולה ממך בשנתיים. אלו זמנים קשים."
אח, האין זה אחד המשפטים החביבים על אנשים כיום.
"אכן, אדוני."
"את בטח מתגעגעת לחברותיך."
ליבי כמש מכיסופים.
"אכן, אדוני."
"את יודעת, אני יכול לעזור לך." הוא אמר בנעימים.
"לעזור לי, אדוני?" היא שאלה בנימוס.
"עם כל העניין הזה." הוא נופף בידו בתנועה כללית. "תראי מה נעשה. נשב שם - " הוא החווה אל אחת הדלתות, נעצר במקומו - "ואני אתן לך לשחק בקלפים. נשאר כאן כמה שעות, ואז תצאי ותחזרי הביתה ותגידי למורה שלך שביקרת כאן ועשית את תפקידך, הא? ככה לא תצטרכי להיכנס לבקר אותה. האמיני לי, זה לא מסוג הדברים שעלמה, בוודאי לא צעירה כל כך, צריכה לעשות."
איזה הצעה מעוררת ערגה.
"כן?" שאל החייל שוב, משראה שלא הגיבה.
היא הביטה מטה, שקטה, לפרק זמן ארוך. ואז הרימה אליו מבט. "אני לא אוהבת קלפים."
"מה?"
"אמרת שתתן לי לשחק בקלפים." היא חזרה אחריו. "אני לא אוהבת קלפים."
הוא הביט בה כאילו היא מטומטמת מוחלטת. "אה, כמובן. נשחק במשהו אחר."
"אה." היא אמרה, משתעלת. "אבל זה עדיין לא היה מנוסח נכון."
"סלחי לי?" אמר החייל, מבולבל. "לא מנוסח נכון?"
"היה לך כשל לוגי." היא המשיכה. "אמרת שאני עלמה צעירה."
הוא הביט בה שוב בתמיהה. "יש בעיה?"
כן, אידיוט.
"זה לא ממש תואם את האופן שבו קראת לי קודם, בשיחה עם החבר שלך, נכון? "איקא 'לטוס תיצסקה"? התרגום ברברית לא היה לגמרי ישיר, אבל אני מוכנה להתפשר עליו, במיוחד בהתחשב בעובדה שהדקדוק של הכינוי במקור לא מוצלח במיוחד, הו, האירוניה. עלי להודות שהעדפתי את הכנות שלך בתחילת השיחה, גם אם תורגמה נורא, על המצב הנוכחי."
הוא הסתכל בה, הפעם בפליאה. "אבל… דיברנו באגית… את ברברית! את לא אמורה לדבר ברברית?"
היא הביטה בה במבט חסר סבלנות. "אם אני לא טועה, גם את השיחה הזו אנחנו לא מנהלים ב"ברברית", כפי שניסחת בדפולמטיות לשונית מרשימה בעידונה, אם כי באוראלית. לא שהייתי מצפה מאדם בעל אינטלקט נעלה כדוגמתך להבחין בדקדוקי עניות מסוג שכזה, אדוני. לא," היא המשיכה, מתעלמת מפניו חסרות המילים. "אדם שחושב שנערות בנות ארבע עשרה משחקות בבובות, כנראה התנסה בילדות קצת שונה מרוב האנשים, נכון? אולי עלי להסיק מכך מסקנות עליך גם בבגרותך. או שפשוט התרגלת לכך שאנשים סביבך מדברים אליך בצורה מתנשאת, אז אתה מתאים את עצמך אליהם, מה שאני יכולה להבין, בכנות. אותם, אני מתכוונת. זה יוצא דופן להפליא לפגוש אדם שלא מסוגל להבין שמדברים אליו בהתנשאות, אבל אולי העובדה הזאת אמורה לעודד אותי; אולי בגלל יכולת ההבנה האומללה שלך אנשים, הנחת שגם אני לא אבחין בנימה שבה פנית אלי, ולא אעלב. ובכן, אני מתארת לעצמי שזה הגיוני שאדם שלא מסוגל להבדיל בין סמרים לאיראנטים לא יבדיל בין סרקזם לכנות, אבל אני, למזלי, זכיתי לחינוך מעט יותר טוב. הו, אל תעלב. אני מדברת בכנות מוחלטת."
היא סיימה את שטף דיבורה המהיר ונותרה עומדת במקומה, מסתכלת עליו בסקרנות. החייל עמד נטוע במקומו ולא זז, המום. רגשות נאבקו בפניו למשך כמה שניות. הוא הסתכל אליה והיא החזירה מבט, ואז הסתובב והתחיל לפסוע במרץ לאורך המסדרון, הפעם משמיע רעש בעודו הולך.
איזה בחור רגיש.
היא הצטרפה אליו בריצה קלה. האין זה מעט לא הוגן, שהוא מתקדם מהר ממני, כשהוא מודע לכך שהרגליים שלי קטנות משלו? אבל היא לא דיברה, רק צעדה לצידה בשתיקה, לא מסתכלת עליו. החייל עמד בתנוחה זקופה וצעד במהירות, לא מחייך אליה הפעם, רק מסתכל סביבו באותו מבט מוקפד שעליו שמר קודם. לבסוף נעצר.
"הגענו." קולו היה קר. הוא הצביע הלאה, אל התא האחרון במסדרון. תאים במחלקות ביטחוניות סודרו לפי סדר חומרה, מהנמוך ביותר לגבוה ביותר. היא לא ציפתה לכך שהתא יהיה אחרון, וניסתה להדחיק מעט בהלה שעלתה בה. היי רציונלית.
"את מוזמנת להיכנס." אמר החייל. "אני אהיה בחדרי ששם," הוא הצביע אל דלת שולית. "כדי להעניק לכן פרטיות. היא כפותה, ולא יכולה לפגוע." הוא העיף בה מבט קצר. "לפחות לא פיזית." הוסיף ברטינה. מבלי לומר עוד דבר צעד אל חדרו וסגר את הדלת אחריו.
המסדרון היה מוחשך, נעדר כל חלונות, ממוסגר אבן שחורה כבדה. בשני התאים הראשונים יכלה לראות צלליות כלליות של מיטות ועליהם גבבים נעים, ככל הנראה אנשים ישנים; אבל התא האחרון היה רחוק מדי וחשוך מדי, והיא לא יכלה לראות דרך הסורגים דבר. היא התקרבה כשידיה מאחורי גבה, סוקרת בעיניה את מבנה התאים וצורת הסורגים. כמה מעניין.
זוג עיניים נעצו בה מבט.
היא נעצרה ונרתעה באינסטינקט, ואז התאפסה ועברה לבחון את הנערה הנשענת על סורגי התא. היא היתה צעירה, כבת גילה, ונאה בצורה האוראלית האתסטית, עצמות לחיים גבוהות ושיער כהה מוברש ועור אדמדם.
ועיניים.
כחולות.
מופתעות.
מטורפות למחצה.
וצלולות ושפויות.
למחצה.
"שלום," הקול שלה היה רך וערב, סקרני. "את הילדה החדשה?"
"הילדה החדשה?" היא שאלה בקול רגוע.
"כן?" היא אמרה, מהורהרת. "את לא אמורה להיות כפותה?" היא הרימה את ידיה, עטופות אזיקי מתכת.
"אני לא אסירה." קולה היה שלו.
ההבעה על פניה של הנערה השתנתה במהירות מפחידה כמעט. גופה המשוחרר נקפץ, חיוך נמוג ובעיניה עבר צל. לפתע נראתה לה מבוגרת בהרבה.
כשדיברה, קולה היה שונה לחלוטין ולא ידידותי כלל וכלל. "מי את?"
"מישהי שיכולה לעזור לך." היא הסתכלה אל תוך עיניה, שכעת היו צלולות ונבונות. "מישהי שיכולה להוציא אותך מכאן."
הנערה הנידה בראשה לאיטה. "לא." המילה הפתיעה אותה. "אסור לי לצאת מכאן."
"למה?"
"כי אני מסוכנת." היא אמרה, וחזרה להניד בראשה. "אני צריכה להישאר כאן."
קולה, למרות שהיה ברור, לא הידהד בין הקירות כלל. היא תהתה לעצמה האם זה מאחר שהתרגלה למקום, או מסיבה אחרת.
"אההה." קולה היה חרישי, בעודה צועדת לאיטה ליד הסורגים. "זו הסיבה שאת כאן? כי את מסוכנת?"
הנערה חייכה. "למה את כאן?" היא שאלה ברכות.
היא נעצרה. "כדי לעזור לך."
"שקרנית." היא התרחקה מהסורגים.
"אני לא משקרת."
הנערה נשענה קדימה בשעשוע. "אני יודעת לזהות שקרים, ילדה."
הוא אגרפה את ידה. "אני לא ילדה. לא יותר ממך."
היא נדה בראשה, אבל לא דיברה.
"מה עם ההורים שלך?" היא שילבה את ידיה שוב מאחורי גבה. "המשפחה שלך?" היא רכנה קדימה. "החברים שלך?"
"הם לא כאן." הנערה אמרה, עדיין בחיוך.
"אבל את כן." היא העבירה את אצבעותיה על הסורגים. "ואת לא רוצה להיות כאן."
"שקר."
"לא," היא עצרה את אצבעותיה לפני פניה של הנערה. "את כמוני יודעת שלמציאות יש טווח. האמת רלטיביסטית. מושפעת מהשקפה. וכמוה השקר."
"פילוסופיה." אמרה הנערה בקלילות.
היא משכה בכתפיה. "מציאות. למילים יש ערך לשנות את העולם, נכון?" היא הרחיקה את ידה. "את יודעת זאת היטב, גם אם את מעדיפה לשכוח."
הנערה הסתכלה בה שוב, ישירות, כמחפשת אישור מסוים בעיניה. "מי את?"
"לא רלוונטי." אמרה בחדות. "מה שמשנה זה מי את. אבל התשובה לא חד משמעית, נכון?" לפני שהיא הספיקה לענות, המשיכה הלאה. "את לא רוצה להיות כאן. את לא צריכה להיות כאן. את רוצה שאדבר איתך בכנות? אצטרך לבקש את אותו הדבר ממך."
היא חשפה שיניים בחיוך. "אני משוגעת. אין ערך לכנות שלי. התפיסה שלי את המציאות מעורערת."
"כנות לא תלויה בדיוק." היא דיברה בטון מתון. "את מיסטיקנית."
הנערה לא מצמצה. "כן."
"ואת לא רוצה שהשלטונות יתפסו אותך. זו הסיבה האמיתית שאת כאן, נכון?"
מבלי להתיק ממנה את מבטה, הנערה הנידה בראשה פעם אחת, לאט. "גם." היא אמרה. "אבל לא רק."
"מה הסיבה שנכנסת?" היא שאלה, סקרנית.
"את יודעת את התשובה." הנערה חייכה. "ידעת אותה עוד לפני שבאת."
"כן." היא בחנה שוב את הנערה, את עורה הבהיר, את פניה הנאות, את מבטה הישיר. היא נראתה כה רגילה, כה שגרתית… ובכל זאת, כה מתאימה בתא הכלא. "הרגת את האנשים שרצחו את הוריך."
היא שתקה לאורך זמן רב. שוב, לרגעים, נראה היה לה שראתה בעיניה משהו אחר, אדוות כמו בים, אבל הצללים נעלמים בחטף. היה בה הרבה יותר מכפי שנראתה במבט ראשון. בכך לא היה ספק. "בחירת מילים מעניינת." אמרה לבסוף. היא ליפפה את ידיה שוב סביב הסורגים, והפעם השפילה מבטה מטה. "הרגתי את האנשים שרצחו את הורי. כן. אבל זו לא הסיבה שאני כאן."
מעניין איך זה לאהוב מישהו עד כדי כך שתסכים להרוג עבורו. כמובן, מעולם לא פגשה את הוריה, אז גם לא תדע… אבל אז, עלו מול פניה פנים מוכרות, לא צפויות. "אז למה?" היא שאלה.
עיניה נותרו נעוצות ברצפה. "אני כאן כי אני רוצה. אני כאן כי כאן אני צריכה להיות."
"יש מקומות טובים יותר בחוץ." היא אמרה לה. "מקומות שבהם לא תצטרכי להסתתר. לא תצטרכי לרסן את עצמך. מקומות שבהם תוכלי להיות חופשיה."
"את טועה." חיוך דק. "אני כבר חופשיה."
"לא, אלאסיה." קולה הדהד במרחב הדומם. "את חסרת שליטה. זה לא חופש. אבל אני יכולה לתת לך חופש."
היא הרימה את ראשה, ובעיניה תנודות של גוונים. "מי את?" בפעם השלישית. שלוש הוא מספר טיפולוגי.
"מישהי שנמצאת כאן כדי לעזור לך. לעזור לך לצאת." היא לפתה בכוח את הסורגים. "מישהי שיודעת מה זה להיוולד בזמן הלא נכון, במקום הלא נכון, לאדם הלא נכון. מישהי שיודעת מה זה להיאבק בעצמה. מישהי שיודעת מה זה לחוות אי צדק על בשרך באופן יומיומי."
ניד ראש. "את מנסה להפעיל עלי מניפולציות. זה לא יעבוד לך."
"לא!" קולה יצא חזק יותר מכפי שהתכוונה. "לא, אלאסיה, כל השאר מנסים לעשות עליך מניפולציות. כל השאר רואים בך כלים, משתמשים בך וזורקים. כל השאר רואים בך דיכוטומיה דו גוונית. אבל אני יודעת שהמציאות היא טווח. אני היחידה שלא מנסה לתמרן אותך."
"ולמה לי להאמין לך?"
"כי אין לך מה להפסיד." היא התקרבה אליה, נואשת. "אבל יש לך את הכול להרוויח."
היא הושיטה לה יד דרך הסורגים.
"תני לי לעזור לך לנקום באנשים שלקחו את הוריך. שלקחו את החיים שלך. את יודעת שהם לא מתים."
אלאסיה נותרה במקומה, הבעות נאבקות בפניה, גוונים נאבקים בעיניה. תמיד ידעה לפרש בקלות את מחשבותיהם של אנשים, אבל לא היה לה מושג מה עבר בראשה באותו רגע. כבר התחילה להתייאש, ואז הושיטה הנערה את ידה ולחצה את שלה.
"בתנאי אחד." שריריה נקפצו. "אני רוצה לדעת מה שמך."
גופה נרפה. זה הכול? לא היתה שום בעיה.
"קוראים לי פיסטיה." היא אמרה.
  פורום: סיפורת ושירה  ·  תצוגה מקדימה: #10002765

נעול  ספירת הע(נ)ו("ד)מר (עמודים 1 2 3 ...100 )
קלישה מהלכת פורסם ב: May 3 2024, 11:13 AM

תגובות: 1496
צפיות: 7817 		איזה קטע גם אני
  פורום: דיבורים  ·  תצוגה מקדימה: #10002528

נעול  ספירת הע(נ)ו("ד)מר (עמודים 1 2 3 ...100 )
קלישה מהלכת פורסם ב: May 3 2024, 11:11 AM

תגובות: 1496
צפיות: 7817
QUOTE (אם תלחצו פה תקבלו באן @ May 3 2024, 10:33 AM)
איך מה מתיש

מה מתי היא שלחה את ההודעה הזאת אני לא ראיתי אותה
  פורום: דיבורים  ·  תצוגה מקדימה: #10002525

אין הודעות חדשות נעוץ: Mayday|אתגר (עמודים 1 2 )
קלישה מהלכת פורסם ב: May 2 2024, 19:38 PM

תגובות: 24
צפיות: 558 		שם+כינוי: קלישה, קלישה מהלכת
קישור ליצירה: לבש בור
הערות/הארות/בהצלחה:
  פורום: סיפורת ושירה  ·  תצוגה מקדימה: #10001895

אין הודעות חדשות  תלתן רענן / קלישה
קלישה מהלכת פורסם ב: May 2 2024, 19:36 PM

תגובות: 2
צפיות: 90 		המדף שלי.
קשור לקטע הזה אבל עומד בפני עצמו.
הקטע נכתב בטלאים, הזדרזתי לכתוב פסקה כל פעם שהזדמן לי, אז אני מניחה שהוא לא הכי מאורגן, למרות שהיה ברור לי מה אני רוצה לכתוב.

תלתן רענן
(884 מילים)

האלה של בובות החרסינה כבר לא כאן.
כמו עץ בשלכת, שגופו עירום וקר, ניחן בכל אשר מאפיין אותו כשלם אך נעדר הטביעות הדקות שהופכות אותו לעץ. כמוהו כמוה, אותו עור שמנת רך וחלק. אותן לחיים נגועות בכתמי דובדבן בהיר. אותן עיניים כחולות וצלולות כמי תהום.
נעוצות קדימה.
לא ממצמצות.
כן, היא יפה, גם במותה, כמו העצים בעת השלכת, חישורי דיו מוצקה זבים במקצב הרוח הרוחשת, ביופי הקר של כפור החורף. קימורים חינניים ותווים מסותתים בשלמות, שיער משומר בתפזורת זהב אדום עשיר. אבל יש חדות במבטה הדומם, כמו קצותיהם של זרועות עצים, אכזרים וקוצנים ביופיים המהפנט.
האלה של בובות החרסינה היתה אחת הראשונות, צעדיה ככתמי צל על פני נהר ובעורה שזירות ירח. אל הזכרונות הקמלים זוכר אותה היטב. אל הזכרונות הקמלים זוכר את כולם, כמובן; את המתים כמו גם החיים. אבל לא זוכר אותם כמו שיודע אותם, ולכן שונה האלה של בובות החרסינה מאחרים. אותה הוא לא יודע.
אותה הוא זוכר.
האלה של בובות החרסינה אהבה מוזיקת פסנתר. היא נהגה לשבת במשך שעות שעונה על חומות קו האופק ומאזינה לאל המקצבים המופשטים אורג מהאוויר קלידים מתחלפים ומסחרר אותם בהתאם לגובה המוזיקה. היא לא היתה מדברת. תמיד היתה לקונית למדי. לא, האלה של בובות החרסינה ידעה להעביר רגשות בצורות שאינן מילוליות. במגע. בחיוך. במבט.
האלה של בובות החרסינה אהבה את הקיץ. תמיד נרתעה מצינת החורף וקמילת הסתיו, והעדיפה על פניהן את חמימות האוויר הקיצי והפרחים הצבעוניים של האביב. היא היתה פשוטה, בצורה הכי נקייה ואנושית. האל של הזכרונות הקמלים אהב את בני האדם; הם טיפלו בזכרונותיהם במסירות רבה בהרבה מהאלים, חושקים באמת ועמלים כדי להשיגה. וגם היא, דמתה לבני האדם ואהבה אותם, ויותר מכל את הילדות הצעירות. היא טיפחה וגידלה אותן במסירות רבה, עד שפרחו והתפזרו לדרכיהן שלהן, אבל תמיד בא מצע חדש, רענן. תמיד היו לה בנות חסות כה רבות.
האלה של בובות החרסינה אהבה אותו. את אל הזכרונות הקמלים, למרות שכה מעטים אהבו אותו; שאר האלים כיבדו אותו, יראו מפניו... אך לא אהבו אותו, לא. היה כבוד, בקרב האלים הישנים. כבוד שמנע מהם לפנות אליו ללא תואר הכבוד הראוי. כבוד שמנע מהם לראות בו משהו מעבר לשומר סף עשוי חת. היו לו רק שתיים; האלה של הכוכבים הנופלים, והאלה של בובות החרסינה.
והאלה של בובות החרסינה אהבה אותו. בצורה הפשוטה והתמימה הילדית שלא מחפשת הסברים לקיומה, באופן הנקי והישיר ונעדר הצורך באישורים שלה. היא היתה משוחררת כרוח ורעננה כתלתן ושקטה כאבן הדוממת.
היא היתה כל אלה, ואף אחד מאלה. היא היתה, היתה, אלת בובות החרסינה, היא היתה. לא עוד. הו, ישנם זכרונות. אין ספק. זכרונות. זכרונות קמלים. זכרונות ואבן דוממת ורוח רוחשת ותלתן רענן.
אבל האלה של בובות החרסינה כבר איננה כאן. היא כאן כמו שעצי הסתיו כאן, אחרי שעליהם התפזרו על פני שושנת הרוחות. שם חיוך, שם מבט, שם מגע. וכאן, כאן, הגוף העירום והקר, ניחן בכל אשר מאפיין אותו כשלם אך נעדר הטביעות הדקות שהופכות אותו, אותה, לה. לה. אלת בובות החרסינה.
אלים רבים מהרהרים בתזמונה של האלה של הכוכבים הנופלים. האלים החדשים נעדרים קוד הכבוד שאפיין את העבר; כעת נרתעים מפניו במקום לכבד אותו, כפי שעושים עם כל דבר שלא מבינים. אבל מפני האלה של הכוכבים הנופלים הם חוששים. הם מכבדים אותה, יראה שנובעת מפחד. האלה של הכוכבים הנופלים יכלה ליפול כשאר אחיה, אבל היתה חכמה מספיק כדי להצליח להישאר, להצליח לשמור כלהב המוגן בנדן על מעטה פחד קפדני. היא היתה חכמה יותר מהם, כולם, אפילו מאל עורמת הנואשים. היא הכירה בני אדם עמוק יותר מכל אחד אחר, ודרכם הכירה גם אלים; למרות שהקשר בין השניים תמיד נדחה בשאט נפש, הפיקחים באמת ידעו שמדובר בחוט שני דק.
האלה של הכוכבים הנופלים זכתה לפחד, לכבוד, ליראה. האלה של הכוכבים הנופלים זכתה לספקולציות רבות, על קיומה ומטרותיה, אבל יותר מכל, על דרך פעולתה. תמיד הגיעה לסיאראה עם בוא הסתיו, עם משבי העלים הראשונים. תמיד עזבה בקיצו. האלים חשבו שאולי, הסתיו, הוא הזמן שבו כוכבים כמעט לעולם לא נופלים. הם חשבו שהיא נפגשת עם אחת מהישויות המזדמנות רק בסתיו. הם חשבו שדרכה למקום ארוכה להפליא.
הם טעו.
היא הגיעה בסתיו לא מתוך חובה, אלא כמחווה.
מחווה לאחותה המתה.
האלה של בובות החרסינה היתה פעם אחת האלות הנצחיות, שידעו מחזורים אינסופיים של חיים ומוות לשולייתם. פעם היתה האלה של מתיקות הילדות, של הצוף המלחך עלי כותרתו של ורד, של כנפיו המבריקות מטל של התלתן הירקרק.
אבל אז נשבה רוח מלאת אפר והציפה את ישוביהם של בני האדם, ולפתע לא היתה ילדות ולא ורד או תלתן; חיוכים נגוזו בלחישות וחיים בלהב. כאוס לפת בציפורניו את העולם וסירב להרפות, מותיר אחריו צלקות חרוכות ומדממות, מותיר אחריו מבוגרות אלמנות חיים. בנות חסותה נעלמו, נקטפו רעננות ונקרעו לגזרים בחוסר שליטה. ביום שבו הלילה מת, השליט החורף טרור של כמישה וכפור בכל רחבי ארצות שליטתו.
כפור.
וכמישה.
והאלה של בובות החרסינה נאבדה, איפשהו בדרך, לפני ההתפרצות של גל נחוש חדש, נשברה והתנפצה עם נפילות ואובדן והבובות שנשמטו בשולי דרכים ונזרקו לפחי אשפה. איש לא ראה את הסדקים העוברים בה. איש לא הבחין באופן שבו עיניה החלולות צפו מבלי שליטה בנטישתה החוזרת ונשנה. איש לא ידע איך ספגה לתוכה את מראהו של סתיו הילדות ותבעה עליו בעלות. היא נותרה צופה בלתי נראית, שבורה, מרוסקת, מפוזרת לכל קצוות הארץ כעלי שלכת וקרה וחשופה כמו עץ עירום. האלה שהיתה נצחית כלילה הפכה לעוד זכרון קמל, לעוד גופה קרה, לעוד בובה שבורה שאיבדה את יעודה אך נותרה צופה ללא שליטה. כזו היתה האלה של בובות החרסינה, אלת צוף הורד שהפכה לאלת חודי העץ הקוצני בליבו של הסתיו, ולאלת העלים הנישאים על פני שושנת הרוחות, קרים וכמשים, ונמוגים לעוד זכרונות קמלים. אבל הוא, הוא זוכר.
  פורום: סיפורת ושירה  ·  תצוגה מקדימה: #10001894

אין הודעות חדשות  גילאים של דמויות בסדרות || דיון
קלישה מהלכת פורסם ב: May 1 2024, 21:09 PM

תגובות: 3
צפיות: 635
QUOTE
אבל בעונה השלישית רק ג'ורג'י גדל, איכשהו. מיסי ושלדון נשארים בני 10.


האם העונה באופן מוגדר נפרשת על שנה שלמה? כי אחרת יכול להיות שיום ההולדת שלהם פשוט לא הגיע עדיין.
  פורום: טלוויזיה וקולנוע  ·  תצוגה מקדימה: #10001269

אין הודעות חדשות נעוץ: Mayday|אתגר (עמודים 1 2 )
קלישה מהלכת פורסם ב: May 1 2024, 18:28 PM

תגובות: 24
צפיות: 558 		שם+כינוי: קלישה, קלישה מהלכת
קישור ליצירה: גע גע
הערות/הארות/בהצלחה: בהצלחה לכולם!
  פורום: סיפורת ושירה  ·  תצוגה מקדימה: #10001121

אין הודעות חדשות  כיסופיו של המדבר / קלישה
קלישה מהלכת פורסם ב: May 1 2024, 18:26 PM

תגובות: 1
צפיות: 92 		המדף שלי.
בהצלחה לכולם:)

כיסופיו של המדבר
(156 מילים)

רוח מדבר מביאה אבק דרכים ומחרוזת לחישות
והעולם משתרטט בדפוסי החול
כאן היה בית, לכאן נשאו עינם אנשים
כאן צפרירי המדבר מתווים כעת מחול

כמו גלים מביא ומוחק המדבר זכרונות
טביעות אצבע כמספר כוכבי הרקיע
מבנים מגובבים מתיזים קשתות בשפל
גאות על פני חופי ים שנהבי כשהשמש מפציע
אין גבולות לזוהר החמה המנצנץ
השוקע אל תוך דורות חיים קמלים
במקום בו סיפורם של אנשים מתפרק ברוח
רק הטבע וקו הרקיע אלים

שיר נישא השמימה, על כנפי אוושות החול
קינת הנשכחים שעולמם נאצר באפון וביָמה
חיים ומוות נקברים ונעלמים במחי רגע
בעוד דפוסי החוֹליות מחרים תוואי מסוע הזרימה
כאן היה צחוק, מדורה סילקה את עלטת הלילה
כאן הביט איש בעיני אישה, כאן חפנה יד שיער ארגמן
כאן התמזגו הקולות הלא נחים לעולם לרעש רקע
כאן היה חיוך לקנבס ומגע לאומן

כעת שרשרת לחישות סופחת אבק דרכים על רוחה של מדבר
והעולם משתרטט בדפוסי החול
כאן היה בית, לכאן נשאו עינם אנשים
כעת צפרירי המדבר מתווים בריק מחול
  פורום: סיפורת ושירה  ·  תצוגה מקדימה: #10001120

אין הודעות חדשות  אני אשלח אחריך את רייקס
קלישה מהלכת פורסם ב: Apr 28 2024, 12:26 PM

תגובות: 7
צפיות: 245 		המקום היה די סטנדרטי: חלל רחב ידיים מתחת לקרקע, חצוב לכדי תא מאבן בגודל שיספיק כדי להסתיר בו צבא קטן. עששיות השתלשלו משרשראות שחוברו לתקרות בגובה שישה מטרים ויותר והאירו קבוצות לא תואמות של שולחנות וכיסאות, אבל השאירו גומחות אפלוליות לא מעטות, חלקן מסוות את שלוש היציאות המוסתרות. הרחק מאחור היו חדרונים פרטיים, לשיחות אישיות יותר ולמטרות אחרות. רבים מהשולחנות היו מלאים. לא זמנים טובים.
בשולחן הסמוך מרים אלי מבט גבר שחור שיער עם בגדים טובים (בלי ספק יותר משלי), ועל כתפו רוכב חתול סנאי זועף. אני מצמידה שתי אצבעות לכובע הספר ומהנהנת אליו בנימוס.
  פורום: שרשורים  ·  תצוגה מקדימה: #9999212

נעול  ב(נ)ו(״ד)או לעולמות! (עמודים 1 2 3 ...102 )
קלישה מהלכת פורסם ב: Apr 24 2024, 19:32 PM

תגובות: 1521
צפיות: 10729 		הלו הלו שומעים אותי בדבר הזה תותים בעשרים שקל הלו הלו
  פורום: דיבורים  ·  תצוגה מקדימה: #9996431

נעול  ב(נ)ו(״ד)או לעולמות! (עמודים 1 2 3 ...102 )
קלישה מהלכת פורסם ב: Apr 24 2024, 19:28 PM

תגובות: 1521
צפיות: 10729 		טוב חזרתי
  פורום: דיבורים  ·  תצוגה מקדימה: #9996421

נעול  ב(נ)ו(״ד)או לעולמות! (עמודים 1 2 3 ...102 )
קלישה מהלכת פורסם ב: Apr 24 2024, 19:26 PM

תגובות: 1521
צפיות: 10729
QUOTE (Strange The Dreamer @ Apr 24 2024, 20:24 PM)
מזדהה
גם אותי קרואלה מסננת

וואי
אם יעל הייתה פה הוא היה מבינה.
  פורום: דיבורים  ·  תצוגה מקדימה: #9996411

קפיצה לעמוד (175) [1] 2 3 ... אחרון »
הודעות חדשות  אשכול פתוח (תגובות חדשות)
אין הודעות חדשות  אשכול פתוח (אין תגובות חדשות)
נושא חם  אשכול חם (תגובות חדשות)
אין חדש  אשכול חם (אין תגובות חדשות)
סקר  סקר (תוצאות חדשות)
אין הצבעות חדשות  סקר (אין תוצאות חדשות)
נעול  אשכול נעול
הועבר  אשכול שהועבר

מממנים


  ניקוד הבתים · תיעוד עריכת הנקודות · חדר הגביעים
גריפינדור הפלפאף רייבנקלו סלית'רין
גריפינדור הפלפאף רייבנקלו סלית
303 1175 777 368


פורטל הארי פוטר הישראלי קיצורי דרך
מיוחדים: הארי פוטר | אודותינו | צור קשר | הפורומים | HPlanet - הסיור הווירטואלי | פאנפיקים | האנציקלופדיה
האנציקלופדיה: אלבוס דמבלדור | לונה לאבגוד | היער האסור | משרד הקסמים | חדר הנחיצות | גילדרוי לוקהרט | קווידיץ' | דראקו מאלפוי | אוכלי המוות | מצנפת המיון | סוורוס סנייפ | סדריק דיגורי | הוגסמיד | סמטת דיאגון | פוטרמור | הקרב על הוגוורטס

עוצב על-ידי Design by JBStyle
© כל הזכויות שמורות ל-All rights reserved to HPortal
2024 - 2007